הברק ממזרח, האל הכול יכול הוא הביאה השנייה של ישוע אדוננו. כבשיו של אלוהים שומעים את קול האלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע! אנו מזמינים את כל שוחרי האמת לבוא לכאן ולהתבונן.
האל הכול יכול אומר:"באדם קיימת רק המילה הלא ודאית אמונה, אך האדם אינו יודע ממה עשויה האמונה, כל שכן מדוע יש לו אמונה. האדם מבין מעט מדי והאדם עצמו לקוי מדי; יש לו אמונה בי באופן בור וחסר דעת. על אף שאינו יודע מהי אמונה ומדוע יש לו אמונה בי, הוא ממשיך להאמין בכפייתיות.
האל הכול יכול אומר:"אלוהים הוא האל המעשי: כל עבודתו היא מעשית, כל הדברים שהוא אומר הם מעשיים, וכל האמיתות שהוא מביע הן מעשיות. כל מה שהוא לא דבריו הוא ריקני, חסר קיום ובלתי יציב. כיום, רוח הקודש עתידה לכוון את בני האדם אל דברי האל. אם בני האדם רוצים לעסוק בהיווכחות במציאות, עליהם לחפש את המציאות ולהכיר את המציאות, ואחר כך עליהם לחוות את המציאות ולהביא את המציאות לביטוי בחייהם. ככל שבני אדם מכירים יותר את המציאות, כך הם יותר מסוגלים להבחין אם דברי הזולת אמיתיים; ככל שבני אדם מכירים יותר את המציאות, כך יש להם פחות תפיסות; ככל שבני אדם חווים יותר את המציאות, וככל שהם מכירים יותר את מעשיו של אלוהים שבמציאות, כך קל להם יותר להיחלץ מטבעם השטני המושחת; ככל שיש לבני אדם מציאות רבה יותר, כך הם מכירים את אלוהים יותר טוב, וכך הם מתעבים יותר את הבשר והדם ואוהבים יותר את האמת; וככל שיש לבני אדם מציאות רבה יותר, כך הם מתקרבים יותר לרף דרישותיו של אלוהים.
האל הכול יכול אומר, "אלוהים עבד בחשאי. כשהאדם טרם בא אל העולם הזה, בטרם בא במגע עם האנושות הזו, אלוהים כבר ברא את כול זה. כול אשר עשה היה למען האנושות, למען הישרדותה, ולמען שיקול קיומו של האדם, כדי שהאנושות תוכול לחיות בעולם החומרי העשיר והשופע הזה שאלוהים הכין למענה, וכדי שתוכול לחיות באושר מבלי שיהיה עליה לדאוג למזון או לבגדים, ומבלי שיחסר לה דבר. האנושות ממשיכה להתרבות ולשרוד בסביבה כזו, אך לא רבים יכולים להבין שאלוהים ברא הכול למען האנושות. במקום זאת, השטן הציג זאת כאילו הדברים נוצרו על ידי הטבע."
האל הכול יכול אומר, 1. אלוהים קובע גבולות לכל הדברים כדי לטפח את האנושות כולה
היום, אדבר על השאלה, כיצד חוקים מסוג זה, שאלוהים נותן לאנושות ולכל הישויות, מטפחים את האנושות. מהו אם כן הנושא הזה? הוא עוסק בדרך שבה חוקים מסוג זה, שאלוהים נתן לכל הישויות, מטפחים את האדם. זהו נושא עצום ממדים, ולכן אנו יכולים לחלקו לכמה חלקים ולדון בכל פעם באחד מהם כדי שיהיו מוגדרים לכם בבירור. כך יהיה לכם קל יותר לתפוש את הנושא ותוכלו להבינו בהדרגה.
האל הכול יכול אומר, "עליכם להבין שרצונו ועבודתו של אלוהים לא פשוטים כמו בריאת השמיים והארץ וכל צבאם. זאת מכיוון שהעבודה של היום היא שינוי מהיסוד של בני האדם שהושחתו ושהפכו לקהי חושים עד מאוד, וטיהור של בני האדם שנבראו ושהשטן עשה עליהם עבודה לאחר מכן. העבודה של היום היא לא בריאת אדם וחווה, וקל וחומר שהיא לא בריאת האור או את בעלי החיים והצמחים. עבודתו של אלוהים כיום היא טיהור כל בני האדם שהשטן השחית, כדי לזכות בהם מחדש, וכדי שהם יהפכו לנחלתו וכבודו של אלוהים. העבודה הזו לא פשוטה כמו שהאדם מדמיין – היא לא בריאת השמים והארץ וכל צבאם, והיא לא דומה לעבודה של הטלת קללה על השטן המשלחת אותו לבור התהום. העבודה היא שינוי האדם מהיסוד, הפיכת השלילי לחיובי והעברה אל נחלתו של אלוהים את מה שלא שייך לאלוהים. "
תחת האוטוקרטיה האכזרית של המפלגה הקומוניסטית הסינית, תנאי החיים של המשיחיים הם קשים במיוחד: כמה משיחיים נעצרו, הושלכו למאורת השדים של הממשל הקומוניסטי וחוו התעללות וחורבן לא אנושיים? חייהם התוססים של כמה אנשים נגדעו כאן? ... מי גרר אותה לקצה הדרך – עוד חוב דמים שנוצר עקב זוועותיו של הממשל הקומוניסטי בסין!
האל הכול יכול אומר, ״אלוהים הוא מקור החיים לכל הבריאה, ללא קשר להבדלים בצורתם של הנבראים או במבנה שלהם. בלי קשר לשאלה איזה סוג של יצור חי אתם, אתם לא יכולים לנוע בניגוד לנתיב החיים שאלוהים קבע. כך או כך, כל מה שאני רוצה הוא שהאדם יבין שללא השמירה וההשגחה של אלוהים, האדם לא יכול לקבל את כל מה שהוא אמור לקבל, גם אם יתאמץ וייאבק בכל מאודו. ללא החיים שאלוהים מעניק, האדם מאבד את תחושת ערכם של חייו ומאבד את תחושת התכלית בחייו.״
ישנם דברים רבים שאני מקווה שתשיגו. אולם מעשיכם וכל חייכם לא עומדים באופן מלא בדרישותיי, ולכן עליי להיות ישיר ולהסביר לכם את מה שבלבי ובדעתי. מפני שיכולות ההבחנה וההערכה שלכם דלות מאוד, אתם כמעט לא מבינים כלל את טבעי ומהותי, ולכן, חשוב שאמהר ליידע אתכם עליהם. ללא קשר לשאלה כמה הבנתם בעבר או לשאלה אם אתם מוכנים להבין את העניינים האלה, עליי להסביר לכם את העניינים האלה בפירוט. הנושא הזה לא זר לכם מאוד, אך נדמה שאתם לא מבינים או מכירים את המשמעות שטמונה בו. רבים מכם מבינים את העניין הזה רק במעורפל, ובאופן חלקי ולא מלא. כדי לעזור לכם להנהיג את האמת טוב יותר – כלומר להנהיג את דבריי טוב יותר – אני חושב שחובה עליכם להכיר תחילה את העניין הזה. אחרת האמונה שלכם תישאר מעורפלת, צבועה, ומושפעת מאוד על-ידי הדת. אם לא תבינו את טבעו של אלוהים, לא תוכלו כלל לבצע את העבודה שאתם אמורים לעשות למענו. אם לא תכירו את מהותו של אלוהים, לא תוכלו גם כלל לשמור על יראה ופחד מפניו, אלא רק על רק אדישות ושקר חסרי בסיס, ויתרה מזאת, חילול קודש חסר תקנה. על אף שבאמת חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים, ואסור לוותר על הכרת מהותו של אלוהים. אולם איש מעולם לא בחן את העניין הזה ביסודיות או ירד לעומקו. ניכר שפסלתם כולכם על הסף את הצווים המנהליים שהוצאתי. אם אתם לא מבינים את טבעו של אלוהים, אתם תפגעו בקלות בטבעו. פגיעה כזו כמוה כהכעסת אלוהים עצמו, ובסופו של דבר היא הופכת לעבירה נגד הצווים המנהליים. כעת עליכם להבין שאתם יכולים לתפוס את טבעו של אלוהים כשאתם מתחילים להכיר את מהותו, והבנת טבעו של אלוהים שקולה להבנת הצווים המנהליים. אין ספק שרבים מהצווים המנהליים נוגעים בטבעו של אלוהים, אך הם לא מבטאים את טבעו המלא. לכן עליכם להתקדם עוד יותר בהכרתכם את טבעו של אלוהים.
בעבר, הייתה סטייה רבה באופן שבו בני האדם חוו חוויות, והדבר היה יכול להיות אפילו מגוחך. משום שבני האדם פשוט לא הבינו את רף דרישותיו של אלוהים, היו תחומים רבים שבהם חווייתם השתבשה. דרישתו של אלוהים מהאדם היא שהוא יהיה מסוגל להביא לידי ביטוי אנושיות רגילה בחייו. בואו ניקח כדוגמה את התנהגותו של האדם המודרני בכל הנוגע למזון ולבגדים. בני האדם יכולים ללבוש חליפה עם עניבה וללמוד קצת על אמנות מודרנית, ובזמן הפנוי שלהם, הם יכולים לקיים חיים ספרותיים ובידוריים במידת מה. הם יכולים לצלם כמה תמונות בלתי נשכחות ולקרוא ולרכוש ידע מסוים ולחיות בסביבה טובה יחסית. אלה החיים המתאימים לאנושיות רגילה, אך בני האדם חושבים שאלוהים מתעב אותם. הנוהג שלהם הוא ציות לכמה חוקים חדשים, וזה גורם להם לחיות חיים משעממים כמו מים עומדים, וללא כל משמעות. למעשה, אלוהים מעולם לא דרש מהאדם לעשות את זה. בני האדם רוצים לצמצם את טבעם שלהם, והם מתפללים ללא-הרף ברוחם להתקרב אלוהים; דעתם עסוקה בחשיבה ללא-הרף על דברים אלוהיים; עיניהם מביטות סביב ללא-הרף ובוחנות עניינים כאלה ואחרים – הם מפחדים מאוד שהקשר שלהם עם אלוהים ייגדע איכשהו. אלה כל הדברים שהאדם סיכם לעצמו. אלה החוקים שהאדם קבע לעצמו. אם לא תתפסו את מהותכם שלכם או את הרמה שאתם עצמכם יכולים להגיע אליה, לא תהיה לכם לדרך לתפוס בדיוק את הרף שאלוהים מציב לאדם, ולא תהיה לכם דרך להשיג נוהג ראוי. דעתכם תמיד תועה לכיוון כזה או אחר, ואתם חושבים על כל דרך אפשרית ללמוד ולגשש בחיפוש אחר הדרך שבה רוח הקודש תוכל איכשהו לרגש אתכם ולהפוך אתכם לנאורים. התוצאה היא שאתם מסכמים אוסף של דרכי נוהג שאתם חושבים שיועילו לכם לזכות בהיווכחות. כשאתם נוהגים כך, אתם לא יודעים בדיוק מה אלוהים דורש מכם. אתם פשוט נוהגים בדרך שלכם עצמכם, אתם מרגישים רגועים לגמרי, ואתם לא טרודים מהתוצאה ועל אחת כמה וכמה שאתם לא טרודים משאלת קיומן של סטיות ושגיאות. כשאתם ממשיכים כך, הנוהג שלכם חסר דברים רבים, כגון אישורו של אלוהים, אימות מצד רוח הקודש ותוצאה המושגת לפי דרישותיו של אלוהים. הוא אפילו חסר אנושיות רגילה וחוש היגיון של אדם רגיל. הנוהג שלכם הוא רק ציות לכללים או העצמת העול שאתם נושאים כדי להגביל את עצמכם וכדי לשלוט בעצמכם. ועם זאת, אתם חושבים שהנוהג שלכם פשוט מושלם, ואתם לא יודעים שרוב מה שאתם מנהיגים הוא תהליך או הגבלה בלתי נחוצים. יש בני אדם רבים שנוהגים כך במשך שנים רבות ללא שינוי ניכר בטבעם, ללא הבנה חדשה וללא היווכחות חדשה. בלא יודעין, הם מתירים את הרסן מאופיים האכזרי, עד כדי כך שיש מקרים רבים שבהם הם עושים דברים בלתי סבירים ולא אנושיים ושיש מקרים רבים שבהם הם עושים דברים מדאיגים ובלתי מובנים. האם זה אדם שהשתנה?
יש סוד אדיר בלבכם. אתם לעולם לא יודעים שהוא שם משום שאתם חיים בעולם ללא אור מאיר. השטן שבה את לבכם ואת רוחכם. החשכה מכסה את עיניכם. אתם לא יכולים לראות את השמש ברקיע או את הכוכב המנצנץ בלילה. אוזניכם סתומות בדברי הונאה ואתם לא שומעים את קולו הרועם של יהוה או את צלילם של המים הגועשים מכס המלכות. איבדתם את כל מה שהיה אמור להיות שלכם ואת כל מה שהאל הכול יכול העניק לכם. נכנסתם לים אינסופי של מרירות, ללא כוח להימלט וללא סיכוי להינצל – אתם רק תיאבקו ותנועו אנה ואנה... מרגע זה, נגזר עליכם לסבול את הייסורים שממיט השטן, להיות מרוחקים מאוד מברכותיו של האל הכול יכול, מחוץ להישג ידה של תמיכתו של האל הכול יכול, ואתם תצאו לדרך ללא מוצא. מיליון צעקות בקושי משפיעות על לבכם ועל רוחכם. אתם ישנים עמוק בידי השטן, שפיתה אתכם אל המישור חסר הגבולות, שאין בו כיוונים ואין בו תמרורים. מעתה ואילך, אתם נעדרים את הטוהר והתום המקוריים שלכם ואתם מתחילים להסתתר מטיפולו של האל הכול יכול. השטן מכוון את לבכם בכל עניין והופך לחייכם. אתם כבר לא מפחדים ממנו, כבר לא מתרחקים ממנו וכבר לא מפקפקים בו. במקום זאת, אתם מתייחסים אליו כאל אלוהים בלבכם. אתם מתחילים לקדש אותו, לעבוד אותו ולדבוק בו כאילו הייתם צלליתו, ואתם מתחילים להתמסר זה לזה בחיים ובמוות. אין לכם מושג מה מקורכם, מדוע אתם קיימים ומדוע אתם מתים. אתם רואים באל הכול יכול ישות זרה. אתם לא יודעים מה מקורו, וקל וחומר שאתם לא יודעים את כל מה הוא עשה למענכם. כל דבר ממנו הופך למאוס בעיניכם. אתם לא מוקירים את מתנותיו ולא יודעים את ערכן. אתם הולכים עם השטן, מהרגע שבו התחלתם לקבל אספקה מהאל הכול יכול. אתם והשטן חוצים אלפי שנים של סופה וסער. יחד איתו, אתם מתנגדים לאלוהים, שהיה המקור לחייכם. אתם לא מכים על חטא, וקל וחומר שאתם לא יודעים שהגעתם לנקודת האבדון. אתם שוכחים שהשטן פיתה אתכם וייסר אתכם, ואתם שוכחים את מקורכם. בדיוק כך, השטן פוגע בכם בהדרגה ברגע זה ממש. לבכם ורוחכם קהי חושים ורקובים. אתם כבר לא מתלוננים על מצוקתו של העולם, וכבר לא מאמינים שהעולם אינו צודק. אפילו כבר לא אכפת לכם מקיומו של האל הכול יכול. זאת משום שאתם סבורים שהשטן הוא אביכם האמיתי, ומשום שאתם כבר לא יכול להתרחק ממנו. זה הסוד בלבכם.
תפקידי הוא לנהל את האדם. מעבר לכך, נגזר עליו שאכבוש אותו כשבראתי את העולם. בני האדם לא יודעים שאכבוש אותם לחלוטין באחרית הימים, והם גם לא מודעים לכך שהעדות לכך שאביס את השטן היא כיבוש בני האנוש המרדניים. אך כבר אמרתי לאויבי כשהוא נאבק בי שאכבוש את מי שנלקחו על ידי השטן וכבר מזמן הפכו לילדיו ולמשרתיו הנאמנים השומרים על ביתו. המשמעות המקורית של המילה "כיבוש" היא הבסה, השפלה. על פי הגדרתו של עם ישראל, פירושה הוא תבוסה מוחלטת, השמדה, והבאת מישהו למצב שהוא לא יכול להתנגד לי עוד. אך כפי שאתם מגדירים זאת כיום, פירושה הוא כיבוש. עליכם לדעת שאני מתכוון להשמיד ולהרוס לחלוטין את המזיק שקרבם של בני האנוש, כך שהוא לא יוכל עוד למרוד בי, ועל אחת כמה וכמה לא יוכל לקטוע את עבודתי או להפריע לה. לכן, בעיני בני האדם פירוש המילה הוא כיבוש. תהיה הקונוטציה של המונח אשר תהיה, עבודתי היא להביס את האנושות. זאת מפני שהאנושות אכן קשורה בניהול שלי, אך ליתר דיוק, האנושות אינה אלא אויבת שלי. האנושות הוא השטן המתנגד לי וממרה את פי. האנושות אינה אלא התולדה של השטן שאותו קיללתי. האנושות אינה אלא צאצא הארכי-מלאך שבגד בי. האנושות אינה אלא המורשת של השטן, שאותו דחיתי לפני זמן רב, ואשר מאז הוא האויב העוין שלי. הרקיע מעל האנושות קודרים ואפלים ואין בו ולו ניצוץ של בהירות. העולם האנושי שרוי בעלטה מוחלטת, ובעלטה כזו, בן אדם לא יכול לראות את ידו כשהוא פורש אותה מולו, ולא יכול לראות את השמש כשהוא מרים את ראשו. הדרך שלרגליו היא דרך בוצית ומלאת מהמורות, מתעקלת ונפתלת. הארץ כולה זרועה גוויות. הפינות באפלה מלאות בשרידי המתים. הפינות הקרות והחשוכות דחוסות בהמוני שדים המתגוררים שם. גם לאורך כל תולדות האנושות, המוני שדים מופיעים לפרקים. צאצאיהם של שפע בהמות מכוסים בזוהמה נלחמים פנים אל פנים במאבק אכזרי שקולו מעורר אימה בלב. בזמנים כאלה, בעולם כזה, וב"גן עדן ארצי" כזה, היכן מחפשים את רגעי האושר שבחיים? לאין הולכים למצוא את יעד החיים? האנושות שמזמן נרמסה תחת רגלי השטן, פועלת בצלם השטן – והיא אף מהווה התגלמות שלו. בני האנוש הם העדות לכך שהם "עדי השטן, ללא ספק." בני אנוש כאלה, חלאות אדם שכאלה או צאצאים כאלה של משפחת האדם המושחתת – איך הם יוכלו לשאת עדות על אלוהים? מהיכן מגיע כבודי? היכן עדי? האויב הניצב נגדי ומשחית את האנושות כבר הכתים את האנושות, את הבריאה שלי, הגדושה בכבודי ובהבאתי לידי ביטוי. הוא גנב ממני את כבודי, ומה שהוא הטמיע באדם אינו אלא רעל עם קורטוב של כיעורו של השטן, וקורטוב ממיץ פרי עץ הדעת. בראשית בראתי את האנושות, כלומר, בראתי את אבי האנושות, אדם. הוא היה מוחשי ובעל צורה, וגדוש חיוניות, ובנוסף, כבודי היה לו לחברה. היה זה היום המכובד שבו בראתי את האדם. לאחר מכן, נוצרה חווה מגופו של אדם, והיא הייתה אם האנושות. כך היו ברואיי מלאים בנשמת החיים שלי וגדושים בכבודי. בראתי את אדם במו ידיי והוא היה ייצוג של צלמי. אם כן, הפירוש המקורי של "אדם" היה להיות הבריאה שלי, שהוטמעו בה החיוניות והכבוד שלי, שהיא מוחשית ובעלת צורה טובה, עם רוח ונשמת חיים. הוא היה הבריאה היחידה שזכתה לרוח ושיכולה הייתה לייצג אותי, להיות בצלמי ולזכות בנשמת החיים שלי. בראשית, חווה הייתה הברייה השנייה בעלת נשמת החיים שהחלטתי לברוא, כך שהפירוש המקורי של "חווה" היה להיות בריאה שייעודה הוא להמשיך את כבודי, שהיא מלאה בחיוניות ויתרה מזאת, שכבודי מוטמע בה. חווה יצאה מאדם, כך שגם היא הייתה בצלמי, מפני שהיא הייתה הברייה השנייה שנבראה בצלמי. הפירוש המקורי של "חווה" היה להיות יצור חי, שקיבל רוח, שקיים בבשר ודם, שהיה העדות השנייה שלי וכן צלמי השני באנושות. הם היו אבי האנושות ואם האנושות, האוצר הטהור והיקר שלה, ובמקור הם היו יצורים חיים בעלי רוח. עם זאת, השטן רמס ובזז את צאצאי אבות האנושות וסגר את העולם האנושי בעלטה גמורה, כך שהצאצאים האלה לא מאמינים עוד בקיומי. הדבר המתועב עוד יותר הוא העובדה שבו-בזמן שהשטן משחית ורומס בני אדם, הוא לוקח באכזריות את כבודי, את עדותי, את החיוניות שהענקתי לבני האדם, את נשמת החיים והחיים שנפחתי לתוכם, את כל כבודי בעולם האנושי ואת כל המאמץ והטרחה שהשקעתי באנושות. האנושות לא נמצאת עוד באור. היא איבדה את כל אשר הענקתי לה, והיא משליכה מעליה את הכבוד שהענקתי. כיצד יוכלו בני האדם להודות בכך שאני אדון הבריאה? כיצד יוכלו להאמין בקיומי בשמיים? כיצד יוכלו לגלות את ביטוי כבודי בארץ? כיצד יוכלו הנכדים האלה להחשיב את האל שאבותיהם יראו מפניו כאדון הבריאה שלהם? הנכדים מעוררי הרחמים האלה "העניקו" לשטן בנדיבותם את הכבוד, את הצלם וכן את העדות שהענקתי לאדם וחווה, ואת החיים שהוענקו לאנושות שבהם היא תלויה. הם כלל לא שמים לב לנוכחותו של השטן, כשהם נותנים לו את כל כבודי. האין זה המקור להגדרה של "חלאת אדם"? כיצד יכולה אנושות כזו, שדים רשעים שכאלה, גוויות מהלכות שכאלה, דמויות כאלה של השטן, אויבים כאלה שלי להחזיק בכבודי? אשיב לעצמי את כבודי, את עדותי בקרב בני האדם, ואת כל מה שהיה שייך לי בעבר ושנתתי לאנושות לפני זמן רב – אכבוש את האנושות לחלוטין. עם זאת, עליכם לדעת שבני האדם שבראתי היו קדושים, בצלמי ועם כבודי. במקור, הם לא היו שייכים לשטן, ולא היו נתונים לרמיסתו, אלא ביטוי טהור שלי הנקי מכל שמץ של רעל השטן. לפיכך, אני מודיע לכולם שאני רוצה רק את מה שבראתי במו ידיי, את הטהורים שלי האהובים עליי, שמעולם לא היו שייכים לאף ישות אחרת. יתרה מזאת, אתענג מהם ואראה בהם את כבודי. אולם רצוני הוא לא באנושות שהשטן השחית ואשר שייכת לשטן היום, שכבר אינה בריאתי המקורית. כיוון שאני רוצה להשיב לעצמי את כבודי בעולם האנושי, אכבוש לחלוטין את הניצולים הנותרים של האנושות, כהוכחה לכבודי בניצחוני על השטן. אני רואה בעדותי רק מימוש של עצמי ומקור הנאה. זוהי כוונתי. האנושות התפתחה במהלך רבבות שנות היסטוריה כדי להגיע למקום שבו היא כיום. עם זאת, האנושות של בריאתי המקורית התנוונה זה מכבר. היא כבר לא מה שרציתי ליצור, ולכן, בני האדם כפי שאני רואה אותם, כבר לא ראויים להיקרא אנושות. במקום זאת, הם ראויים להיקרא חלאות אדם שהשטן בזז, וגוויות מהלכות רקובות שהשטן חי בקרבן ועוטה כלבוש. בני האדם לא מאמינים בקיומי כלל, והם לא מקבלים בברכה את בואי. האנושות רק מגיבה באי-רצון לבקשותיי, מסכימה איתן באופן זמני, ולא חולקת איתי בכנות את השמחה והעצב שבחיים. כיוון שבני אדם רואים בי דבר בלתי נתפס, הם מעמידים פנים באי-רצון שהם מחייכים אליי, וחושפים את האופן שבו הם מתחנפים לסמכות. זאת משום שבני אדם לא מכירים את עבודתי, וקל וחומר שהם לא יודעים מה כוונתי כיום. אדבר אל כולכם בכנות – בבוא היום, הייסורים של כל מי שעובד אותי יהיו קל לעומת ייסוריכם. למעשה, מידת אמונתכם בי לא עולה על זו של איוב – ואף אמונתם של הפרושים היהודים גוברת על אמונתכם – ולפיכך, בימי האש הקרבים, סבלכם יהיה חמור יותר מזה של הפרושים כשישוע נזף בהם, חמור יותר מזה של 250 המנהיגים שהתנגדו למשה, וחמור יותר מזה של סדום בלהבות האש שבהן נחרבה. כאשר משה היכה בסלע, והמים שיהוה העניק פרצו מתוכו, היה זה משום אמונתו. כאשר דוד ניגן מנגינה בשבחי – וליבו היה מלא שמחה – היה זה משום אמונתו. כאשר איוב איבד את המקנה שלו שהתפזר בהרים, כשהוא איבד רכוש משפחתי בעל ערך רב, וכשגופו כוסה בשחין, היה זה משום אמונתו. כאשר הוא שמע את קולי, קול יהוה, וראה את כבודי, כבוד יהוה, היה זה משום אמונתו. יכולתו של פטרוס ללכת בעקבות ישוע המשיח נבעה מאמונתו. מוכנותו להיצלב למעני ולתת עדות של כבוד גם היא נבעה האמונתו. כאשר יוחנן ראה את דמותו המכובדת של בר האנוש, הדבר נבע מאמונתו. כשהוא ראה את חזון אחרית הימים, הדבר נבע קל וחומר מאמונתו. כשבני האומה הגויה לכאורה יקבלו את התגלותי, ויגלו ושחזרתי כבשר ודם כדי לעשות את עבודתי בקרב בני האדם, יהיה זה גם כן משום אמונתם. כשדבריי החמורים מכים בבני אדם, וכך הם מתנחמים וזוכים לישועה, האין זה קורה משום אמונתם? מי שמאמין בי ומצוי במצוקה – האם הוא לא נתון גם לדחייתו של העולם? מי שחיי מחוץ לדבריי ובורח מייסורי הניסיון – האם הם לא נסחפים בעולם ללא מטרה? אנשים כאלה דומים לעלי שלכת העפים אנה ואנה ללא מקום מנוחה, ועל אחת כמה וכמה ללא דברי הנחמה שלי. אף שהייסורים והזיכוך שלי לא רודפים אותם, האין הם הקבצנים המרחפים, המשוטטים ברחובות שמחוץ למלכות השמיים? האם העולם הוא באמת מקום מנוחתכם? האם באמת תוכלו לזכות לחיוך של סיפוק מהעולם בכך שתימנעו מייסוריי? האם באמת תוכלו להשתמש בהנאתכם החולפת כדי להסוות את הריקנות הבלתי ניתנת להסתרה שבלבכם? תוכלו לשטות בכל אחד מבני משפחתכם, אך לעולם לא תוכלו לשטות בי. כיוון שאמונתכם דלה, עד היום הזה עדיין אין לכם היכולת למצוא אף אחת מהנאות החיים. עצתי לכם: מוטב להעביר מחצית מחייכם בכנות למעני ולא להעביר את כל חייכם בבינוניות וחיי הבל למען הבשר, ולשאת את כל הייסורים שבקושי ניתן לשאת. מה תשיגו אם תוקירו את עצמכם כל כך, עד שתימלטו מייסוריי? מה תשיגו אם תסתתרו מייסוריי הרגעיים אך תקבלו בושה נצחית, ייסורי נצח? למעשה, לא אכפיף איש לרצוני. אם בן אדם באמת מוכן להישמע לכל תוכניותיי, יחסי אליו לא יהיה רע. אך אני דורש שכל בני האדם יאמינו בי, בדיוק כמו שאיוב האמין בי, ביהוה. אם אמונתכם רבה מאמונת תומא, אשבח את אמונתכם, ובנאמנותכם תמצאו את אושרי, וללא ספק תמצאו את כבודי בימי חייכם. עם זאת, בני האדם, אשר מאמינים בעולם ובשטן, הקשו את לבם, בדומה להמונים בעיר סדום. גרגירי חול נישאים ברוח לעיניהם והמנחות של השטן בפיהם. לבם שהלך שולל שייך מזמן לשטן, שעשק את העולם, והשד עתיק היומין בוזז כמעט את כל מחשבותיהם. כך, האמונה של האנושות חלפה עם הרוח, והאנושות אפילו לא מסוגלת להבחין בעבודתי. כל שביכולתה לעשות הוא להתמודד עם המצב או לנתח אותו בצורה גסה, מפני שרעל השטן כבר מושל בה. אכבוש את האנושות מפני שבראתי אותה פעם, ומפני שיתר על כן, היא נהנתה מכל דברי השפע שבראתי. אולם בני האנוש דחו אותי, ואני לא קיים בלבם. הם רואים בי נטל על חייהם. גרוע מכך, כשהאדם רואה אותי, הוא בכל זאת דוחה אותי וחושבים על כל דרך אפשרית להביס אותי. בני האדם לא מניחים לי לטפל בהם באופן רציני או לדרוש מהם דרישות מחמירות. הם גם לא מאפשרים את משפטי ואת ייסוריי על חטאיהם. הם לא מוצאים עניין בטיפול כזה, אלא מוטרדים ממנו. על כן, תפקידי הוא להביס את האנושות שאוכלת ושותה ממני ושמחה בי, אך לא מכירה אותי. אפרוק את בני האדם האלה מנשקם, ואחר כך, אשוב למקום משכני עם מלאכיי וכבודי. זאת משום שהתנהגותם של בני האדם שברה את לבי לחלוטין ושברה את עבודתי לחתיכות זה מכבר. אני רוצה להשיב לעצמי את הכבוד שהשטן גנב, בטרם הסתלק לו בשמחה והניח לאנושות להמשיך בחייה, להמשיך "לחיות ולעבוד בשלום," להמשיך "לעבוד את האדמה," מבלי שאני מתערב בחייה. אך עתה אשיב לעצמי את כבודי במלואו מידי השטן, אשיב את הכבוד שיצקתי לתוך האדם בבריאת העולם, ולעולם לא אשוב להעניק אותו לאנושות שעל פני האדמה. זאת משום שלא זו בלבד שבני האדם לא מצליחים לשמר את כבודי, אלא שבמקום זאת הם מחליפים אותו בצלם השטן. בני אדם לא מוקירים את בואי והם לא יעריכו את ימי כבודי. הם לא מתענגים על קבלת ייסוריי, וקל וחומר שהם לא מוכנים להשיב לי את כבודי. הם גם לא מוכנים להשליך מעליהם את רעל השטן. בני האדם מתעתעים בי ללא הרף והם תמיד עוטים את חיוכיהם הבהירים ואת ארשת פניהם השמחה. הם לא מודעים לעומק הקדרות שהאנושות תעמוד בפניה לאחר שכבודי ייטוש אותם, והם בייחוד לא מודעים לכך שכשיבוא יומי לאנושות כולה, יהיה להם קשה יותר מאשר לבני האדם בתקופתו של נוח. זאת משום שהם לא יודעים איזו קדרות ירדה על עם ישראל כשכבודי עזב אותו. זאת משום שעם בוא השחר, האדם שוכח כמה קשה לעבור את חשכת הלילה. כשהשמש תשקע שוב והחשיכה תרד על האדם, הוא יתאבל שוב ויחשוק את שיניו בחשיכה. האם שכחתם כמה קשה היה לבני ישראל לשאת ייסורים כאלה, כשכבודי עזב אותם? הימים הנוכחיים הם הימים שבהם אתם רואים את כבודי, ואלה הם גם הימים שבהם אתם חולקים את יום כבודי. האדם יתאבל בחשיכה כשכבודי יעזוב את הארץ המזוהמת. כעת הוא יום הכבוד שבו אני עושה את עבודתי, וזה הם גם היום שבו אני פוטר את האנושות מייסורים, מפני שלא אעבור את הזמנים הקשים והמכאיבים יחד עם בני האדם. אני רוצה רק כיבוש מוחלט של האנושות וניצחון מוחלט על השטן הטמון באנושות.
כנסיית האל הכול יכול | שיר פולחן | לצדך לאורך כל הדרך
הייתי כסירה הנסחפת בים. בחרת בי והובלתני למקום מבטחים. כעת, בחיק משפחתך, בחוּמה של אהבתך, השלווה היא נחלתי. אתה מברך אותי, מוסר את דברי שפיטתך. עדיין איני מוקיר את חסדך. תכופות מתמרד, פוגע איכשהו בלבך. אך אינך מתייחס אליי לפי חטאיי, אלא עובד למען ישועתי. כשאני רחוק, אתה קורא לי לסגת מהסכנה. כשאני מתמרד, אתה מסתיר את פניך וחשכה אופפת אותי. כשאני שב אליך, אתה נוהג ברחמים, מחייך ומחבק. כשהשטן מצליף בי, אתה מרפא את פצעיי ומחמם את לבי. כשהשטן מכאיב לי, אתה עומד לצדי בניסיון. בקרוב יעלה השחר והשמיים יזהרו בכחול כמקודם, כשאתה נמצא איתי. בקרוב יעלה השחר והשמיים יזהרו בכחול כמקודם, כשאתה נמצא איתי.
