עבדתי רבות בקרב בני האדם, והדברים שהטפתי באוזניכם במשך הזמן הזה היו רבים. דברים אלו נאמרו למען ישועת האדם ובמטרה לאפשר לאדם לתאום לי. אולם, רכשתי בני אדם מעטים בלבד על פני האדמה התואמים לי, ולכן אני אומר שהאדם אינו מוקיר את דבריי, וזאת מפני שהאדם אינו תואם לי. בצורה זו, מטרת עבודתי אינה רק כדי שהאדם יוכל לעבוד אותי; אלא חשוב מכך, מטרתה היא לאפשר לאדם לתאום לי. בני אדם שהושחתו חיים בתוך מלכודת השטן, הם חיים בבשר, חיים לפי רצונות אנוכיים, ואין בהם ולו אחד התואם לי. יש האומרים שהם תואמים לי, אך כולם סוגדים לאלילים מעורפלים. אף שהם מכירים בקדושת שמי, הם הולכים בדרך המנוגדת לי ודבריהם מלאים התנשאות וביטחון עצמי, וזאת מפני שבבסיסם הם כולם מתנגדים לי ומנוגדים לי. בכל יום הם מחפשים את עקבותיי בכתבי הקודש, ומוצאים באקראי פסוקים "מתאימים" שאותם הם קוראים ללא סוף, ושאותם הם מדקלמים ככתבי הקודש. הם אינם יודעים כיצד להיות תואמים לי, אינם יודעים מה המשמעות של להיות עוינים כלפיי, ופשוט, קוראים את כתבי הקודש בצורה עיוורת. הם כופים על האל שבכתבי הקודש להיות אל מעורפל, אל שאותו הם לא ראו מעולם ואף אינם מסוגלים לראות, ומוציאים אותו כדי להתבונן בו בזמנם הפנוי. הם מאמינים בקיומי רק במסגרת כתבי הקודש. בעיניהם אני זהה לכתבי הקודש; ללא כתבי הקודש איני קיים, ובלעדיי אין כתבי קודש. הם אינם שמים לב לקיומי או לפעולותיי, אלא מקדישים תשומת לב קיצונית ומיוחדת לכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, ורבים מהם אף מאמינים שאיני צריך לעשות את שברצוני לעשות, אלא אם כתבי הקודש ניבאו זאת. הם מייחסים לכתבי הקודש חשיבות רבה מדי. ניתן לומר שהם רואים חשיבות רבה מדי במילים וביטויים, עד כדי כך שהם עושים שימוש בפסוקים מכתבי הקודש כדי למדוד כל מילה שאני אומר ולגנות אותי. הם אינם שואפים למצוא דרך לתאום לי, אף לא לאמת, אלא רק מנסים להיוותר נאמנים למילים שבכתבי הקודש. הם מאמינים שכל דבר שאינו תואם לכתבי הקודש, ללא יוצא מן הכלל, אינו עבודתי. האם אנשים אלו אינם צאצאיהם הצייתנים של הפרושים? הפרושים היהודים ניצלו את תורת משה כדי לגנות את ישוע. הם לא שאפו לתאום לישוע באותה תקופה, אלא צייתו בשקדנות לתורה ככתבה וכלשונה עד כדי כך שהם תלו בסופו של דבר את ישוע החף מפשע על הצלב, לאחר שהאשימו אותו באי ציות לחוקי התנ"ך ובכך שהוא אינו המשיח. מה הייתה מהותם? האין זאת שהם לא שאפו להגיע לאמת? הם דקדקו בכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, בשעה שלא שמו לב כלל לרצוני ולצעדים ולשיטות של עבודתי. הם לא היו בני אדם שחיפשו את האמת, אלא בני אדם שצייתו בנוקשות למילים שבכתבי הקודש; הם לא היו בני אדם שהאמינו באלוהים, אלא בני אדם שהאמינו בכתבי הקודש. ביסודם, הם היו כלבי השמירה של כתבי הקודש. במטרה להבטיח את האינטרסים של כתבי הקודש, לשמור על כבודם של כתבי הקודש ולהגן על המוניטין של כתבי הקודש, הם הרחיקו לכת עד כדי כך שתלו את ישוע הרחום על הצלב. הם עשו זאת אך ורק למען ההגנה על כתבי הקודש, ולמען השמירה על מעמדה של כל מילה ומילה שבכתבי הקודש בלבבותיהם של בני האדם. זאת הסיבה שהם העדיפו לזנוח את עתידם ואת קורבן החטאת כדי לדון את ישוע, שלא ציית לדוקטרינה של כתבי הקודש, למוות. האם הם לא היו משרתיה של כל מילה ומילה בכתבי הקודש?
ומה באשר לבני האדם היום? המשיח בא כדי לשחרר את האמת, אך הם מעדיפים לגרשו מקרב בני האדם כדי לקבל רשות כניסה לגן העדן ולזכות בחסד. הם מעדיפים להכחיש לחלוטין את בוא האמת כדי להבטיח את האינטרסים של כתבי הקודש, ומעדיפים לשוב ולתלות את המשיח, השב כבשר ודם, על הצלב כדי להבטיח את קיומם הנצחי של כתבי הקודש. כיצד יכול אדם לקבל את ישועתי בשעה שלבו כה זדוני ואופיו כה מנוגד לי? אני חי בקרב בני האדם, אך הם אינם יודעים על קיומי. כשאני שופך את אורי על האדם, הוא בכל זאת נותר בור ביחס לקיומי. כשאני משחרר את חרון אפי על האדם, הוא מכחיש את קיומי בלהט גדול עוד יותר. האדם מחפש להיות נאמן למילים, לכתבי הקודש, אך אין ולו אדם אחד שבא ומופיע בפניי כדי לחפש אחר האמת ולנהוג לפיה. האדם נושא את עיניו אלי לשמיים, ומתייחס בצורה יוצאת דופן לקיומי בשמיים, אך לאיש לא אכפת ממני כבשר ודם, כי אני החי בקרב בני האדם הינו חסר כל חשיבות. אלו שרק רוצים להיות נאמנים למילים שבכתבי הקודש, ושמחפשים לתאום לאל המעורפל שלהם, הם מראה עלוב בעיניי. הסיבה לכך היא שהם סוגדים למילים מתות ולאל המסוגל להעניק להם אוצרות מופלגים. הם סוגדים לאל הנותן עצמו לחסדיו של האדם ושאינו קיים. אם כך, מה יכולים אנשים אלו לקבל ממני? האדם פשוט נחות מדי למילים. אלו המתנגדים לי, התובעים ממני דרישות ללא גבול, אלו שאין בהם אהבה לאמת, המתמרדים נגדי – כיצד הם יוכלו לתאום לי?
אלו המתנגדים לי, הם אלו שאינם תואמים לי. כך גם הם אלו שאינם אוהבים את האמת ואלו המתמרדים כנגדי, שכן הם מנוגדים לי עוד יותר ותואמים לי עוד פחות. את כל אלו שאינם תואמים לי אני מוסר לידיו של התגלמות הרוע. אני נוטש אותם להשחתה ע"י התגלמות הרוע, נותן להם דרור לחשוף את רשעותם, ובסופו של דבר מוסר אותם להתגלמות הרוע, למאכל. לא אכפת לי כמה בני אדם סוגדים לי, כלומר, לא אכפת לי כמה בני אדם מאמינים בי. מה שחשוב לי הוא כמה בני אדם תואמים לי. הסיבה לכך היא שכל מי שאינו תואם לי הוא רשע אשר בוגד בי; אלו הם אויביי, ולא "אנצור" את אויביי בתוך ביתי. אלו התואמים לי ישרתו אותי בביתי לנצח, ואלו אשר עוינים כלפיי יסבלו לנצח את עונשי. אלו הדואגים רק למילים שבכתבי הקודש ואשר אדישים לאמת או לחיפוש אחר עקבותיי – הם המתנגדים לי, וזאת מפני שהם מגבילים אותי לפי כתבי הקודש ומחייבים אותי אליהם, ולפיכך כופרים בי באופן קיצוני. כיצד יכולים אנשים כאלה לבוא בפניי? הם אינם שמים לב למעשיי, לרצוני או לאמת, אלא מדקדקים בדבקות במילים, מילים שהורגות. כיצד יכולים אנשים כאלה לתאום לי?
הבעתי דברים כה רבים, וכן הבעתי את רצוני וטבעי, אך אף על פי כן, בני האדם עדיין אינם מסוגלים להכיר אותי ולהאמין בי. ניתן אף לומר שהם עדיין אינם מסוגלים להישמע לי. אלו החיים בכתבי הקודש, אלו החיים בתוך החוק, אלו החיים על הצלב, אלו החיים על פי הדוקטרינה, אלו החיים בתוך העבודה שאני עושה היום – מי מהם תואם לי? אתם חושבים רק על קבלת ברכות וגמול, ומעולם לא הקדשתם מחשבה על הדרך שבה תוכלו לתאום לי או איך להימנע מעוינות כלפיי. אני כה מאוכזב מכם, שכן הענקתי לכם רבות, אך קיבלתי מכם בתמורה כה מעט. המרמה שלכם, ההתנשאות שלכם, החמדנות שלכם, רצונותיכם המוגזמים, הבגידה שלכם, המרדנות שלכם – האם יכולים הדברים האלו לחמוק מהבחנתי? אתם מקלים בי ראש, אתם משטים בי, אתם מעליבים אותי, אתם מרמים אותי, אתם תובעים ממני דברים, אתם סוחטים ממני קורבנות – כיצד יכול זדון שכזה לחמוק מעונשי? מעשיכם הרעים הם הוכחה לעוינותכם כלפיי, וכן הוכחה להיותכם מנוגדים לי. כל אחד מכם מאמין שהוא כה תואם לי, אך אם כך הדבר, על מי חלה עדות זו שאינה ניתנת להפרכה? אתם מאמינים שהכנות והנאמנות שלכם כלפיי היא הנעלה ביותר. אתם סבורים שאתם כה טובי לב, כה מלאי חמלה, ושהקדשתם לי הרבה כל כך. אתם סבורים שעשיתם די למעני. אך האם אי-פעם השוויתם אמונות אלו להתנהגותכם? אני אומר שאתם מאוד גאוותנים, מאוד חמדנים ומאוד שטחיים; התחבולות שבהן אתם משטים בי מאוד מחוכמות, ויש לכם די והותר כוונות ושיטות בזויות. נאמנותכם דלה מדי, רצינותכם חסרת ערך, ומצפונכם נבוב עוד יותר מכך. יש בלבכם זדון רב מדי, ואיש אינו פטור ממנו, גם לא אנוכי. אתם מסתגרים מפניי למען ילדיכם, למען הבעלים שלכן או למען השימור העצמי שלכם. במקום לדאוג לי, אתם דואגים למשפחתכם, לילדיכם, למעמדכם, לעתידכם ולסיפוק שלכם. מתי בכלל חשבתם עלי בזמן שדיברתם או פעלתם? כשמזג האוויר קר, מחשבותיכם פונות לעבר ילדיכם, בעליכן, נשותיכם או הוריכם. גם כשמזג האוויר חם, אין לי מקום במחשבותיכם. כשאתם ממלאים את חובתכם, אתם חושבים על האינטרסים שלכם, על בטיחותכם האישית, על בני משפחתכם. איזה דבר עשיתם אי-פעם למעני? מתי בכלל חשבתם עלי? מתי התמסרתם בכל מחיר לי ולעבודתי? היכן העדות להיותכם תואמים לי? היכן ההוכחות האמיתיות לנאמנותכם לי? היכן ההוכחות האמיתיות לציותכם לי? מתי כוונותיכם לא היו למען קבלת ברכותיי? אתם משטים בי ומרמים אותי, אתם משחקים באמת, מסתירים את קיומה של האמת, בוגדים במהותה של האמת, ונוהגים בי בעוינות. אם כך, מה מצפה לכם בעתיד? אתם שואפים לתאום לאל המעורפל שלכם, ושואפים רק לאמונה מעורפלת, אך אינכם תואמים למשיח. האם הזדוניות שלכם לא תזכה לגמול זהה לזה שמגיע לרשעים? כשיגיע הזמן אתם תבינו שכל מי שמנוגד למשיח אינו יכול להימלט מחרון אפי, ואף תגלו מהו סוג הגמול שיוטל על מי שנוהג בעוינות כלפי המשיח. כשהיום ההוא יגיע, יתנפצו כל חלומותיכם על אודות קבלת ברכה בתמורה לאמונתכם באלוהים וקבלת רשות כניסה לגן העדן. אולם, לא כך הדבר ביחס לאלו התואמים למשיח. על אף שאיבדו הרבה כל כך, על אף שסבלו קשיים רבים, הם יקבלו את מלוא הנחלה שאוריש לאנושות. בסופו של דבר, אתם תבינו שרק אני הוא האלוהים הצודק, ושרק אני מסוגל לקחת את האנושות ליעד הנפלא הזה.