פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:
"ויחל לדבר אליהם במשלים, לאמר, איש אחד נטע כרם, ויעש גדר סביב, ויחצב יקב, ויבן מגדל, ויתנהו אל כרמים, וילך למרחקים. ולמועד שלח עבד אל הכרמים, לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם. ויאחזהו, ויכהו, וישלחהו ריקם. ויסף לשלח אליהם עבד אחר, ואתו סקלו באבנים, ומחצו ראשו, וישלחהו בחרפה. ויסף וישלח אחר, וגם אתו הרגו, וכן עשו לרבים אחרים, מהם הכו, ומהם הרגו. ולו עוד בן יחיד אשר אהבו, וישלח גם אתו אליהם באחרנה, כי אמר מפני בני יגורו. והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו, הנה זה הוא היורש, לכו ונהרגהו, והירשה תהיה לנו. ויאחזהו, ויהרגו אותו, וישליכהו אל מחוץ לכרם. ועתה, מה יעשה בעל הכרם? הלא יבוא, ויאבד את הכרמים ההם, ונתן את הכרם לאחרים" (מרקוס י"ב 1-9).
"השמרו לכם מנביאי השקר, הבאים אליכם בלבוש כבשים, ובקרבם זאבים טרפים המה" (מתי ז 15).
"אבל אוי לכם, סופרים ופרושים צבועים... נחשים שכמותכם, בני צפע שכמותכם, איך תוכלו להימלט מענישה בגיהינום?" (מתי כ"ג29、33).