פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:
"ואם העיוור מוביל את העיוור, שניהם ייפלו אל הבור" (מתי ט"ו 14).
"ויהיו מאשרי העם הזה, מתעים; ומאשריו, מבלעים" (ישעיהו ט 16).
"נדמו עמי, מבלי הדעת... כרבם, כן חטאו לי; כבודם, בקלון אמיר. חטאת עמי, יאכלו; ואל-עונם, ישאו נפשו. והיה כעם, ככהן; ופקדתי עליו דרכיו, ומעלליו אשיב לו" (הושע ד 6-9).
למשל, כמרים ומנהיגים בעולם הדתי נשענים על כישרונותיהם ותפקידיהם בביצוע עבודתם. בן אדם שיצעדו בעקבותיהם במשך זמן רב יידבקו בכישרונותיהם ויושפעו ממהותם במידה מסוימת. הם מתמקדים בכישרונות, ביכולות ובידע של בני אדם והם קשובים לדברים על-טבעיים מסוימים ולדוקטרינות עמוקות רבות שאינן מציאותיות (הדוקטרינות המעמיקות האלה כמובן אינן ניתנות להשגה). הם לא מתמקדים בשינויים בטבעם של בני האדם, אלא באימון בני האדם להטיף ולעבוד, ובשיפור הידע של בני האדם והדוקטרינות הדתיות העשירות שלהם. הם לא מתמקדים במידה שבה משתנה טבעם של בני האדם, או במידה שבה בני האדם מבינים את האמת. הם לא עוסקים במהותם של בני האדם, וקל וחומר שהם לא מנסים להכיר את המצבים הרגילים והחריגים של בני האדם. הם לא סותרים את תפיסותיהם של בני האדם או חושפים אותן, וקל וחומר שהם לא מתקנים את פגמיהם או את שחיתותם. רוב בני האדם הצועדים בעקבותיהם משרתים בשימוש בכישרונותיהם הטבעיים, ומה שהם מבטאים הוא ידע ואמת דתית מעורפלת שאין להם נגיעה למציאות ולא מסוגלים להעניק חיים לבני אדם.
מתוך 'עבודת האל ועבודת האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'
