פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:
"אבל אוי לכם, סופרים ופרושים צבועים, מפני שאתם סוגרים את מלכות השמיים בפני בני האדם, מפני שאתם עצמכם לא תבואו בה, ואינכם מתירים לאלה הבאים להיכנס אליה" (מתי כ"ג 13).
"וישוע נכנס אל בית המקדש וגרש את כל המוכרים והקונים במקדש, והפך את שולחנותיהם של חלפני הכספים ואת כיסאותיהם של מוכרי היונים. הוא אמר להם, הן כתוב, ביתי בית תפילה ייקרא,' אך אתם הפכתם אותו למערת פריצים" (מתי כ"א 31-12).
דברי אלוהים רלוונטיים:
הבט במנהיגי כל הדתות והכתות. הם יהירים וצדקנים, ומפרשים את כתבי הקודש מחוץ להקשרם ועל פי דימיונם שלהם. כולם נשענים על מתנות ולמדנות כדי לעשות את עבודתם. לולא היו מסוגלים להטיף דברים כלשהם, האם אנשים אלה היו הולכים אחריהם? אחרי הכול, יש להם ידע מסויים והם יכולים לדבר מעט על דוקטרינה או לדעת כיצד לשבות את לבם של אחרים וכיצד להשתמש בתחבולות מסויימות, שבאמצעותן הביאו בני אדם לפניהם והוליכו אותם שולל. אנשים אלה האמינו באלוהים על פני השטח – אך במציאות הם הולכים בעקבות מנהיגיהם. אם הם נתקלים במי שמטיף לדרך האמת, חלקם אומרים, "עלינו להתייעץ עמו באשר לאמונתנו באלוהים". ראה כיצד הם דורשים את הסכמתו של מישהו כדי להאמין באלוהים. האין זו בעיה? למה הפכו המנהיגים האלה, אם כן? האם הם לא נעשו לפרושים, רועי שקר, צוררי המשיח ומכשולים בפני קבלת דרך האמת על ידי בני אדם?
לאחר שהם עבדו במשך זמן מה, בני האדם שאלוהים השתמש בהם על פני האדמה העמידו את עצמם בדרגתו של אלוהים ואמרו, "אני רוצה להתעלות על התבל! אני רוצה לעמוד ברקיע השלישי! אני רוצה את מושכות העוצמה הריבונית!" לאחר כמה ימים של עבודה, הם נעשו יהירים. הם רצו עוצמה ריבונית על פני האדמה, הם רצו להקים אומה חדשה, הם רצו את כל הדברים מתחת לרגליהם, והם רצו לעמוד ברקיע השלישי. האם אתם לא יודעים שאתם רק בני אדם שאלוהים משתמש בהם? איך ייתכן שתעלו לרקיע השלישי? ...הכמרים הדתיים שמרפאים חולים ומגרשים שדים, מטיפים לאחרים מהבימה, נושאים נאומים ארוכים וגאוותניים, ודנים בעניינים בלתי-מציאותיים הם יהירים עד היסוד. הם צאצאיו של הארכי-מלאך!
מתוך 'עליכם לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד היום' ב'הדבר מופיע בבשר'
מי שלא מקבל את עבודתו החדשה של אלוהים נעדר את נוכחותו של אלוהים, ויתרה מזאת, הוא לא נהנה מברכתו ומהגנתו של אלוהים. רוב דבריהם ומעשיהם של בני אדם כאלה נאחזים בדרישות העבר של עבודת רוח הקודש. הם מגלמים לא אמת אלא דוקטרינה. די בדוקטרינה הזו ובתקנים האלה כדי להוכיח כי הדבר היחיד שמאחד אותם הוא הדת. הם אינם עם נבחר או מושאי עבודתו של אלוהים. לאסיפת כל בני האדם האלה אפשר לקרוא כנס דת גדול, אך אי-אפשר לקרוא לה כנסייה. זוהי עובדה שלא ניתן לשנות. עבודתה החדשה של רוח הקודש אינה ברשותם. מתוך מה שהם עושים עולה ריח חזק של דת; נדמה שהדברים שהם מביאים לידי ביטוי גדושים בדת; לא קיימות בהם נוכחותה של רוח הקודש ועבודתה, וקל וחומר שהם אינם זכאים לקבל את המשמעת או את ההבנה העמוקה של רוח הקודש. בני האדם האלה הם כולם גופות חסרות חיים ושרצים חסרי רוחניות. הם לא מכירים את מרדנותו והתנגדותו של האדם, לא מכירים את רשעותו העמוקה של האדם, וקל וחומר שהם לא מכירים את כל עבודתו של אלוהים ואת רצונו הנוכחי של אלוהים. הם כולם בני אדם בורים ושפלים, חלאות אדם שאינם ראויים להיקרא מאמינים! אף מעשה שלהם לא נוגע לניהולו של אלוהים, ועל אחת כמה וכמה שהם לא יכולים לשבש את תוכניותיו של אלוהים. דבריהם ומעשיהם מגעילים מדי, עלובים מדי, ופשוט לא ראוי כלל להזכירם. אין דבר שעושים בני האדם שלא נמצאים בתוך הזרם של רוח הקודש שנוגע כלל לעבודה החדשה של רוח הקודש. משום כך, ללא קשר למעשיהם, הם חסרים את המשמעת של רוח הקודש, ומעבר לכך, הם חסרים את ההבנה העמוקה של רוח הקודש. זאת משום שאלה בני אדם שאין להם אהבה לאמת, שרוח הקודש מאסה בהם ודחתה אותם. הם נקראים רשעים מפני שהם מתהלכים בגוף בשר ודם ועושים את כל מה שמתחשק להם, תחת שלט האל. שעה שאלוהים עובד, הם עוינים כלפיו במכוון, והם רצים בכיוון המנוגד לו. חוסר שיתוף הפעולה של האדם עם אלוהים הוא מעשה מרדני ביותר בפני עצמו, וזאת מבלי להזכיר את מנוסתם המכוונת של בני האדם האלה מאלוהים. אם כן, האם הם לא יקבלו את העונש הראוי? כשמזכירים את רשעותם של בני האדם האלה, יש כאלה שלא מתאפקים ומקללים אותם, ואילו אלוהים מתעלם מהם. לאדם נדמה שמעשיהם המרושעים נוגעים לשמו של אלוהים, אך למעשה, עבור אלוהים, אין כל קשר בינם לבין שמו ולעדות עליו. לא משנה מהם מעשיהם של בני האדם האלה – הם אינם נוגעים לאלוהים. מעשיהם אינם נוגעים לשמו או לעבודתו כיום. בני האדם האלה משפילים את עצמם, ומהווים התגלמות של השטן; הם רשעים הצוברים לקראת יום הזעם. כיום, לא משנה מהם מעשיהם, וכל עוד הם לא חוסמים את ניהולו של אלוהים ואין להם נגיעה לעבודתו החדשה של אלוהים, בני האדם האלה לא יקבלו את העונש ההולם על מעשיהם, משום שיום חרון האף טרם הגיע.
מתוך 'עבודת האל ונוהגו של האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'
האדם לא יודע זאת: על אף שישוע המושיע הקדוש מלא חיבה ואהבה לאדם, איך הוא יוכל לעבוד ב"מקדשים" המאוכלסים בזוהמה וברוחות טמאות? על אף שהאדם ממתין לבואו, איך ייתכן שהוא מתגלה לבני האדם שאוכלים את בשר הרשעים, ששותים את דם הרשעים, ושלובשים את בגדי הרשעים, שמאמינים בו אך לא מכירים אותו, ואשר סוחטים אותו ללא-הרף?
מתוך 'המושיע כבר חזר על "ענן לבן"' ב'הדבר מופיע בבשר'
האדם הממרה ביותר הוא זה שמתריס נגד אלוהים ומתנגד לו ביודעין. הוא אויבו של אלוהים והוא צורר משיח. אדם כזה תמיד רוחש עוינות נגד עבודתו החדשה של אלוהים, אינו מראה נכונות להישמע, ומעולם לא נשמע לו ברצון ולא היה צנוע בפניו. הוא מרומם את עצמו על פני הזולת ולעולם אינו נשמע לאיש. לפני אלוהים, הוא רואה בעצמו האדם המיומן ביותר בהטפת "דבר האל" והמוכשר ביותר בעבודה על הזולת. הוא לעולם אינו נפטר מאוצרות שכבר בבעלותו, אלא מתייחס אליהם כאל נכסים משפחתיים שיש לסגוד להם, שיש להטיף עליהם לזולת ולהשתמש בהם כדי לחנך את השוטים המעריצים אותו. בהחלט ישנם אנשים כאלה בכנסייה. אפשר לומר שהם "גיבורים עשויים לבלי חת," אשר דרים כפולשים ארעיים דור אחר דור בבית האל. הם חושבים את הטפת "דבר האל" (הדוקטרינה) לחובתם הרמה ביותר. שנה אחר שנה ודור אחר דור, הם מבצעים את חובתם הקדושה והמקודשת. איש אינו מעז להתקרב אליהם ואיש אינו מעז להוכיח אותם בגלוי. הם הופכים ל"מלכים" בבית האל, ונוהגים כרודנים במרוצת הדורות. שדים אלה שואפים לחבור זה לזה ולהשמיד את עבודתי; כיצד אני יכול לאפשר לשדים חיים אלה להתקיים לפניי?
מתוך 'מי שיישמע לאלוהים באמת ובתמים ייפול לבטח בנחלתו' ב'הדבר מופיע בבשר'
בני האדם שקוראים את כתבי הקודש בכנסיות גדולות מדקלמים כל יום פסוקים מכתבי הקודש, אך אף אחד מהם לא מבין את תכליתה של עבודתו של אלוהים. אף אחד מהם לא מסוגל להכיר את אלוהים. יתרה מזאת, אף אחד מהם לא תואם את לבו של אלוהים. הם כולם בני אדם חסרי תועלת ונתעבים, שכל אחד מהם מתייהר לרצות לחנך את אלוהים. על אף שהם מנופפים בשמו של אלוהים, הם מתנגדים אליו בכוונה תחילה. על אף שהם מתקראים מאמינים באלוהים, הם בני האדם שאוכלים ושותים את דמו של האדם. בני אדם כאלה הם שטנים שטורפים את נשמתו של האדם, שדים שמפריעים בכוונה לבני האדם שמנסים לעלות על הדרך הנכונה, ואבני נגף שמכשילים בדרכם את בני האדם שמחפשים את אלוהים. על אף שבשרם "איתן", כיצד יוכלו חסידיהם לדעת שהם צוררי משיח שמובילים את האדם בדרכים המנוגדות לאלוהים? כיצד הם יוכלו לדעת שהם שטנים חיים שמחפשים במיוחד נשמות לטרוף?
מתוך 'כל מי שלא מכיר את אלוהים מתנגד לאלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה