עבודת האל ועבודת האדם חלק 1

עבודת האל ועבודת האדם חלק 1 | ברק ממזרח - דקלומי דבר האלוהים

האל הכול יכול אומר:"איזה חלק מתוך עבודתו של האדם הוא עבודתה של רוח הקודש, ואיזה חלק הוא חווייתו של האדם?
גם כיום, אפשר לומר שבני האדם עדיין לא מבינים את השאלות האלה, וזאת משום שהם לא מבינים את עקרונות העבודה של רוח הקודש. עבודת האדם שעליה אני מדבר מתייחסת כמובן לעבודתם של מי שחדור את עבודתה של רוח הקודש, או של מי שרוח הקודש משתמשת בו. אני לא מתייחס לעבודה הנובעת מרצונו של האדם, אלא לעבודת השליחים, העובדים או האחים והאחיות הרגילים, במסגרת עבודתה של רוח הקודש. כאן, עבודתו של האדם לא מתייחסת לעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, אלא להיקפה ועקרונותיה של עבודת רוח הקודש על בני האדם. אף על פי שהעקרונות האלה הם העקרונות וההיקף של עבודת רוח הקודש, הם אינם זהים לעקרונות ולהיקף של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם. לעבודתו של האדם ישנם העקרונות והמהות של האדם, ולעבודתו של אלוהים ישנם העקרונות והמהות של אלוהים.

העבודה בזרם של רוח הקודש, בין שזו עבודתו של אלוהים עצמו או עבודתם של בני האדם שבהם נעשה שימוש, היא עבודתה של רוח הקודש. מהותו של אלוהים עצמו היא הרוח שניתן לקרוא לה רוח הקודש, או הרוח המועצמת שבעתיים. על כל פנים, זוהי רוחו של אלוהים. העניין הוא רק שרוחו של אלוהים קרויה בשמות שונים בתקופות שונות. עם זאת, מהותה היא אחת בלבד. לפיכך, עבודתו של אלוהים עצמו היא עבודתה של רוח הקודש ולא פחות מכך, עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם היא ביטוי של עבודתה של רוח הקודש. עבודתם של בני אדם שנעשה בהם שימוש גם היא עבודתה של רוח הקודש. העניין הוא רק שעבודתו של אלוהים היא הביטוי המלא של רוח הקודש, ואין הבדל בין השניים. לעומת זאת, עבודת בני האדם שנעשה בהם שימוש מתערבבת בדברים אנושיים רבים, והיא לא הביטוי הישיר לרוח הקודש, ועל אחת כמה וכמה שהיא לא הביטוי המלא שלה. העבודה של רוח הקודש היא מגוונת ואף תנאי לא מגביל אותה. העבודה שונה אצל בני אדם שונים ומביעה מהויות שונות של עבודה. העבודה שונה גם בתקופות שונות, וגם במדינות שונות. כמובן, אף שרוח הקודש עובדת בדרכים רבות ושונות ועל פי עקרונות רבים, בלי קשר לאופן בו נעשית העבודה או לסוג בני האדם שעליהם היא מתבצעת, המהות שונה תמיד, ולעבודה שאלוהים מבצע על בני אדם שונים תמיד יש עקרונות והיא תמיד מייצגת את מהותו של מושא העבודה. זאת מפני שעבודתה של רוח הקודש ספציפית למדי בהיקפה, ומחושבת למדי. העבודה שנעשית כבשר ודם לא זהה לעבודה שנעשית על בני אדם, והעבודה משתנה גם בהתאם לאיכותם השונה של בני האדם. עבודה שנעשית כבשר ודם לא נעשית על בני אדם, וכבשר ודם, אלוהים לא עושה את אותה עבודה הנעשית על בני אדם. בסיכומו של עניין, בלי קשר לאופן עבודתו, העבודה על מושאים שונים תמיד שונה, והעקרונות שלפיהם אלוהים עובד שונים בהתאם למצבם ואופיים של בני אדם שונים. רוח הקודש עובדת על בני אדם שונים בהתבסס על מהותם הטבעית והיא לא באה אליהם בדרישות החורגות ממהותם הטבעית, או מנסה לעבוד עליהם מעבר לאיכותם בפועל. לפיכך, עבודתה של רוח הקודש על האדם מאפשרת לבני האדם לראות את מהותו של מושא העבודה. מהותו הטבעית של בן אדם לא משתנה ואיכותו של בן אדם בפועל היא מוגבלת. בין שרוח הקודש משתמשת בבני אדם או עובדת על בני אדם, העבודה תמיד נעשית בהתאם למגבלות איכותם של בני האדם, כדי שהעבודה תוכל להועיל להם. כשרוח הקודש עובדת על בני אדם שנעשה בהם שימוש, הן כישרונותיהם והן איכותם בפועל באים לידי ביטוי ואינם נותרים בצד. כל איכותו של בן אדם בפועל מוקדשת לשירות העבודה. אפשר לומר שאלוהים עובד בשימוש בחלקיו הזמינים של האדם על מנת להגשים את תוצאות העבודה. לעומת זאת, העבודה שנעשית כבשר ודם נועדה לתת ביטוי ישיר לעבודתה של רוח הקודש, והיא אינה מעורבבת בתודעה ובמחשבות האנושיות. זאת משום שכישרונות האדם, חוויותיו של האדם או מצבו המולד של האדם לא יכולים להשיגה. עבודתה המגוונת של רוח הקודש מכוונת כולה להיטיב עם האדם ולחנך אותו. אולם יש בני אדם שניתן להפוך למושלמים, ואילו באחרים לא קיימים התנאים המאפשרים זאת. כלומר, אי-אפשר להפוך אותם למושלמים וממש לא ניתן להצילם. אף על פי שהם אולי זכו לעבודתה של רוח הקודש, בסופו של דבר הם מסולקים. כלומר, גם אם עבודתה של רוח הקודש היא לחנך את בני האדם, אין פירוש הדבר שכל מי שנעשתה עליו עבודתה של רוח הקודש יהפוך למושלם לגמרי, משום שנתיבם של רבים אינו נתיב השלמות. יש ברשותם רק העבודה החד-צדדית של רוח הקודש, ללא שיתוף פעולה אנושי סובייקטיבי או עיסוק אנושי ראוי. כך, עבודתה של רוח הקודש על בני האדם האלה הופכת לעבודה למען בני האדם שיהפכו למושלמים. בני אדם לא יכולים לראות את עבודתה של רוח הקודש ישירות או לגעת בה ישירות. ניתן לבטא אותה רק בסיועם של בני אדם בעלי כישרון לעבודה. כלומר, עבודתה של רוח הקודש מוגשת לחסידים באמצעות הבעה אנושית.

עבודתה של רוח הקודש מוגשמת ומושלמת באמצעות בני אדם מסוגים רבים ובמצבים רבים ושונים. אף על פי שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו יכולה לייצג עבודה של תקופה שלמה ולייצג את היווכחותם של בני האדם במשך תקופה שלמה, עדיין צריכה להתבצע עבודה שמטרתה היווכחות מפורטת של בני האדם בידי בני אדם שרוח הקודש משתמשת בהם, ולא על ידי האל בהתגלמותו כבשר ודם. אם כן, עבודתו של אלוהים, או כהונתו של אלוהים, הן עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, ובני אדם לא יכולים לעשות את העבודה הזאת במקומו. עבודתה של רוח הקודש מתבצעת באמצעות בני אדם מסוגים רבים ושונים ואף בן אדם מסוים אחד לא מסוגל להשלימה או להבהירה באופן מלא. גם מנהיגי הכנסיות לא יכולים לייצג באופן מלא את עבודתה של רוח הקודש, אלא רק לבצע כמות מסוימת של עבודת הנהגה. כך ניתן לחלק את עבודתה של רוח הקודש לשלושה חלקים: עבודתו של אלוהים עצמו, עבודתם של בני האדם שנעשה בהם שימוש והעבודה על כל מי שנמצא בזרם של רוח הקודש. מבין השלושה, עבודתו של אלוהים עצמו היא להוביל את התקופה כולה; עבודתם של בני האדם שנעשה בהם שימוש היא להנהיג את כל חסידי האל בשליחה או קבלה של משימות מסוימות על פי עבודתו של אלוהים עצמו – אלה בני האדם שמשתפים פעולה עם עבודתו של אלוהים; העבודה שעושה רוח הקודש על אלו שנמצאים בזרם היא לשמר את כל עבודתו של אלוהים, כלומר לשמר את כלל הניהול ולשמר את עדותו של אלוהים, ובו בזמן להפוך למושלם את מי שיכול להפוך למושלם. שלושת החלקים האלה מהווים את מלוא עבודתה של רוח הקודש, אך ללא עבודתו של אלוהים עצמו, כלל עבודת הניהול תקפא על שמריה. עבודתו של אלוהים עצמו כרוכה בעבודתה של האנושות כולה, והיא גם מייצגת את עבודתו של התקופה כולה. כלומר, עבודתו של אלוהים מייצגת את התנועה או המגמה של כל עבודתה של רוח הקודש, ואילו עבודתם של השליחים באה בעקבות עבודתו של אלוהים ואינה מובילה את התקופה או מייצגת את מגמת עבודתה של רוח הקודש בתקופה כולה. הם עושים רק את העבודה שהאדם אמור לעשות, ובכך לא נכללת כלל עבודת הניהול. עבודתו של אלוהים היא הפרויקט שבמסגרת עבודת הניהול. עבודתו של האדם היא רק חובתם של בני האדם שנעשה בהם שימוש, ואין כל קשר בינה לבין עבודת הניהול. בגלל זהויות שונות וייצוגים שונים של העבודה, למרות העובדה ששתיהן עבודתה של רוח הקודש, יש הבדלים ברורים ומהותיים בין עבודתו של אלוהים לבין עבודתו של האדם. יתרה מזאת, היקפה של העבודה שעושה רוח הקודש על מושאי עבודה בעלי זהויות שונות משתנה מזהות לזהות. אלה הם העקרונות וההיקף של עבודתה של רוח הקודש.

עבודתו של האדם מייצגת את חווייתו ואת אנושיותו. הדברים שהאדם מספק והעבודה שהאדם מבצע מייצגים אותו. ראייתו של האדם, שיקוליו של האדם, הגיונו של האדם וכן דמיונו העשיר כלולים כולם בעבודתו. בפרט, חווייתו של האדם יכולה לייצג טוב יותר את עבודתו, והדברים שהאדם חווה יהיו מרכיבי עבודתו. עבודתו של האדם יכולה לבטא את חווייתו. כשבני אדם מסוימים חווים דברים באופן פסיבי, רוב שיתופם מורכב מרכיבים שליליים. אם חווייתם חיובית ויש להם בפרט נתיבים בצד החיובי, שיתופם מעודד מאוד, ובני אדם יוכלו לשאוב מהם כוח חיובי. אם עובד נעשה פסיבי בשלב הזה, שיתופו תמיד יישא רכיבים שליליים. שיתוף כזה מדכא, ואחרים יהיו מדוכאים באופן לא מודע כשייחשפו לשיתופו. מצבם של החסידים משתנה על פי מצבו של המנהיג. מהותו הפנימית של עובד היא מה שהוא מבטא, ועבודתה של רוח הקודש משתנה תכופות על פי מצבו של האדם. אלוהים עובד על פי חווייתו של האדם והוא אינו כופה דברים על האדם, אלא בא אל האדם בדרישות על פי המסלול הרגיל של חווייתו. פירוש הדבר הוא ששיתופו של האדם נבדל מדבר האל. שיתופו של האדם מבטא את חווייתו וזווית מבטו האישיים ומביע את מה שהוא רואה וחווה על בסיס עבודת האל. לאחר שאלוהים עובד או מדבר, בני האדם אחראים לגלות את מה שעליהם להנהיג או להיווכח בו ואז למסור זאת לחסידיהם. לפיכך עבודתו של האדם מייצגת את היווכחותו ואת נוהגו. כמובן, עבודה זאת מתערבבת בלקחים וחוויות אנושיים, או במחשבות אנושיות. בלי קשר לאופן בו עובדת רוח הקודש, בין שהיא עובדת על בני אדם ובין שעל האל בהתגלמותו כבשר ודם, העובדים הם תמיד אלה שמבטאים את זהותם. אף על פי שרוח הקודש היא שעובדת, העבודה מושתתת על מהותו הטבעית של האדם, משום שרוח הקודש לא עובדת ללא תשתית. במילים אחרות, העבודה לא מתבצעת יש מאין, אלא נעשית תמיד בהתאם לנסיבות בפועל ומצבים אמיתיים. רק כך ניתן לחולל שינוי בטבעו של האדם ורק כך ניתן לשנות את תפיסותיו הישנות ואת רעיונותיו הישנים. מה שאדם מבטא הוא מה שהוא רואה וחווה ומה שהוא יכול לדמיין. אפילו אם מדובר בדוקטרינות או בתפיסות, חשיבתו של האדם יכולה להפנים זאת. יהיה גודלה של עבודת האדם אשר יהיה, הוא לא יכול לחרוג מהיקפה של חוויית האדם, מה שהאדם רואה או מה שהאדם יכול לדמיין או לתפוס. הדברים שאלוהים מבטא הם מהותו של אלוהים עצמו והם מחוץ להישג ידו של האדם. כלומר, הם מחוץ להישג ידה של חשיבת האדם. אלוהים מבטא את עבודתו, שהיא הובלת האנושות כולה, והדבר לא נוגע כלל לפרטי החוויה האנושית, אלא נוגע לתוכנית הניהול של אלוהים. האדם מבטא את חווייתו בעוד אלוהים מבטא את הווייתו – ההווייה הזו היא טבעו הפנימי והיא מחוץ להישג ידו של האדם. חווייתו של האדם היא הדברים שראה והידע שצבר בהתבסס על ביטוי האל את הווייתו. הראייה והידע האלה קרויים הווייתו של האדם. הם מתבטאים על יסוד טבעו הפנימי של האדם ואיכותו בפועל, ולכן הם קרויים הווייתו של האדם. האדם מסוגל לשתף את מה שהוא חווה ורואה. הוא לא מסוגל לשתף דברים שהוא לא חווה או ראה, או שהבנתם נמצאת מחוץ להישג ידו. כלומר, הוא לא יכול לשתף את הדברים שלא טמונים בחובו. אם הדברים שהאדם מבטא אינם דברים שהוא חווה, מדובר בדמיונו או בדוקטרינה. בסיכומו של עניין, אין כל אמת בדבריו. אם מעולם לא נגעתם בדברים של החברה, לא תוכלו לשתף בבירור את קשרי הגומלין המורכבים של החברה. אם אין לכם משפחה אבל אחרים מדברים על ענייני משפחה, לא תוכלו להבין את רוב דבריהם. לכן, מה שאדם משתף והעבודה שהוא עושה מייצגים את הווייתו הפנימית. אם מישהו משתף את מה שהוא מבין באשר לייסורים ומשפט, אבל אתם לא חוויתם את הדברים האלה, לא תעזו להכחיש את ידיעותיו, ועל אחת כמה וכמה לא תהיו בטוחים במאת האחוזים. הסיבה לכך היא שהדברים שהוא משתף הם דברים שמעולם לא חוויתם, דברים שמעולם לא ידעתם, ואינכם יכולים לדמיין אותם. אתם רק יכולים לשאוב מהידע שלו נתיב עתידי הנוגע לייסורים ומשפט. אך הנתיב הזה יכול לשמש רק כהבנה המתבססת על דוקטרינה, והוא לא יכול להחליף את ההבנה שלכם, וקל וחומר שהוא לא יכול להחליף את חווייתכם. יכול להיות שתחשבו שהדברים שהוא אומר נכונים למדי, אך כשתחוו את הדברים על בשרכם, תגלו שהם לא מעשיים מבחינות רבות. יכול להיות שתרגישו שחלק מהידע שאתם שומעים לא מעשי כלל, ותהגו בדעתכם בשלב זה תפיסות שונות בנושא, ובסופו של דבר תקבלו את הידע בעל כורחכם. אך כשתחוו את הדברים על בשרכם, הידע שהגיתם תפיסות שונות לגביו יהפוך לאופן שבו אתם נוהגים. ככל שתנהגו כך יותר, כך תבינו יותר את הערך והפירוש האמיתיים של דבריו. לאחר שחוויתם את הדברים, תוכלו לדבר על הידע שאמור להיות לכם בכל הנוגע לדברים שחוויתם. בנוסף, תוכלו גם להבחין בין בני האדם שהידע שלהם אמיתי ומעשי לבין אלה שהידע שלהם מבוסס על דוקטרינה והוא חסר ערך. אם כן, השאלה אם הידע שאתם מבטאים בדבריכם עולה בקנה אחד עם האמת תלויה מאוד בשאלה אם חוויתם אותו על בשרכם. כשיש אמת בחווייתכם, הידע שלכם מעשי ובעל ערך. באמצעות החוויה, תוכלו לזכות בהבחנה ובתובנה, להעמיק את הידע שלכם ולהעצים את החוכמה וההיגיון בריא בהתנהלותכם. הידע שמבטאים בני אדם שהאמת אינה בידם הוא דוקטרינה, גם אם הוא רם ונישא. אמנם ייתכן שבן האדם הזה חכם מאוד בכל הנוגע לעניינים גשמיים, אך הוא לא יוכל לבצע הבחנות בענייני הרוח. הסיבה לכך היא שבני אדם כאלה לא חוו על בשרם עניינים רוחניים. אלו הם בני אדם שאינם נאורים בענייני הרוח, אשר לא מבינים את הרוח. יהיה אשר יהיה היבט הידע שאתם מדברים עליו, כל עוד מדובר בהווייתכם, זוהי חווייתכם האישית והידע האמיתי שלכם. הדברים שעליהם מדברים בני האדם שכל דבריהם הם דוקטרינה, כלומר אלה שהאמת והמציאות אינן בידיהם, יכולים להיחשב גם הם להווייתם של בני האדם האלה, משום שהדוקטרינה שלהם נובעת רק מהגות עמוקה ומהרהור עמוק בדעתם. אך זוהי בכל זאת דוקטרינה בלבד, והיא אינה אלא פרי דמיונם! חוויותיהם של בני אדם מסוגים שונים מייצגות את הדברים הטמונים בקרבם. כל בני האדם נעדרי החוויה הרוחנית לא יכולים לדבר על ידיעת האמת, או על ידע נכון בנוגע לדברים רוחניים מסוגים שונים. מה שאדם מבטא הוא מהותו הפנימית – בזאת אין ספק. מי שמעוניין בידע לגבי דברים רוחניים ולגבי האמת זקוק לחוויה אמיתית. אם אתם לא יכולים לדבר בבירור על היגיון בריא הקשור בחיים האנושיים, כמה גרועה תהיה יכולתכם לדבר בבירור על עניינים של רוח? למי שיכול להוביל כנסייה, להעניק חיים לבני אדם ולהיות שליח בני האדם חייבות להיות חוויות בפועל, וחייבות להיות הבנה נכונה של עניינים של רוח, הערכה נכונה וחוויה נכונה של האמת. רק אנשים כאלה כשירים להיות העובדים או השליחים המובילים את הכנסיות. אחרת, הם יכולים רק להיות חסידים כפחותים שבבני האדם, ואינם יכולים להוביל, וקל וחומר שהם לא יכולים להיות שליחים המסוגלים להעניק חיים לבני אדם. זאת מפני שתפקידם של שליחים הוא לא לרוץ או להילחם, אלא לתמוך בחייהם של בני אדם ולהוביל שינויים בטבע האנושי. זהו תפקיד שיבצעו אלה שימונו לשאת באחריות כבדה ולא דבר שכל אדם יכול לעשות. רק בני אדם בעלי הוויה של חיים יכולים לקחת על עצמם עבודה כזו, כלומר בני אדם שחוו את האמת. לא כל מי שיכול לוותר או לברוח או מוכן לבזבז יכול לקחת על עצמו עבודה כזו. אנשים שלא חוו את האמת כלל, שלא נגזמו או נשפטו, לא מסוגלים לבצע עבודה כזו. אנשים שלא חוו דבר, כלומר אנשים ללא מציאות, לא מסוגלים לראות את המציאות בבירור משום שהם עצמם נעדרים הוויה מההיבט הזה. לכן לא זאת בלבד שאדם כזה לא מסוגל לבצע את עבודת ההובלה, אלא שהוא גם הוא יהיה מושא סילוק אם לא תהיה לו אמת במשך זמן רב. הראייה שאתם מדברים עליה יכולה להוכיח את הקשיים שחוויתם בחייכם, ויכולה להוכיח מה היו הדברים שעליהם נענשתם ומה היו העניינים שבגללם יוסרתם. הדבר נכון גם בניסיונות: הדברים שיש לזכך באדם, שבהם הוא לוקה, הם הדברים שהאדם חווה והדברים שיש לאדם דרכים עבורם. למשל, אם אדם סובל מתסכולים בנישואים, רוב הזמן הוא ישתף, "תודה לאל, השבח לאל, עליי להשביע את רצון לבו של אלוהים ולהציע את כל חיי כקורבן, להניח את נישואיי לגמרי בידיו של אלוהים. אני מוכן למסור את חיי לאלוהים." באמצעות השיתוף, ניתן לייצג את כל מה שטמון בקרבו של בן אדם ואת מה שהוא. קצב הדיבור של בן אדם, עוצמת קולו, עניינים כאלה שאינם קשורים בחוויה, לא יכולים לייצג את מה שיש לו ואת מה שהוא. הם רק יכולים ללמד אם אופיו טוב או רע, או אם טבעו טוב או רע, אך לא ניתן להסיק מכך אם יש לו חוויות. יכולת ההתבטאות של בן האדם, מיומנות הדיבור שלו וקצב הדיבור שלו הם רק עניינים של תרגול והם לא יכולים להחליף חוויה. כשאתם מדברים על חוויותיכם האישיות, אתם משתפים את הדברים שאתם מייחסים להם חשיבות ואת כל הדברים הטמונים בקרבכם. הדיבור שלי מייצג את הווייתי, אך מה שאני אומר הוא מחוץ להישג ידו של האדם. מה שאני אומר אינו הדבר שהאדם חווה, ואינו דבר שהאדם יכול לראות; הוא גם לא דבר שהאדם יכול לגעת בו, אבל הוא מי שאני. יש כאלה שרק מכירים בכך שאני משתף את מה שחוויתי, אבל לא מבינים שזהו ביטוי ישיר של רוח האל. כמובן, הדברים שאני אומר הם הדברים שחוויתי. אני הוא זה שמבצע את עבודת הניהול מזה למעלה מששת אלפים שנה. חוויתי הכל מראשית בריאת האנושות ועד היום. איך ייתכן שלא אוכל לדבר על כך? בכל הנוגע לאופיו של האדם, ראיתי אותו בבירור, ואני צופה בו מזה זמן רב. איך ייתכן שלא אוכל לדבר על כך בבירור? מכיוון שראיתי בבירור את מהותו של האדם, אני כשיר לייסר את האדם ולשפוט אותו, מפני שכל בני האדם באו ממני, אך הושחתו בידי השטן. כמובן, אני כשיר גם להעריך את העבודה שעשיתי. גם אם לא התגלמותי כבשר ודם היא שמבצעת את העבודה הזאת, זוהי ההבעה הישירה של רוח האל, וזה מה ששייך לי ומה שאני. לפיכך, אני כשיר לבטא זאת ולבצע את העבודה שעליי לבצע. הדברים שהאדם אומר הם הדברים שהוא חווה. אלה הדברים שהוא ראה, הדברים שדעתו יכולה להבין והדברים שחושיו יכולים להרגיש. אלה הדברים שהאדם יכול לשתף. הדברים שאומר האל בהתגלמותו כבשר ודם הם הביטוי הישיר של רוח האל, והם מבטאים את העבודה שביצעה רוח האל. הבשר והדם לא חוו זאת ולא ראו זאת, אך הם עדיין מבטאים את הווייתו של אלוהים, משום שמהותם של הבשר והדם היא רוח האל, והיא מבטאת את עבודתה של רוח האל. אף על פי שהעבודה נמצאת מחוץ להישג ידם של הבשר והדם, זוהי העבודה שכבר מבצעת רוח האל. לאחר ההתגלמות, באמצעות הבעתם של הבשר והדם, אלוהים מאפשר לבני האדם להכיר את הווייתו של אלוהים, ומתיר לבני האדם לראות את טבעו של אלוהים ואת העבודה שהוא עשה. עבודתו של האדם מאפשרת לבני אדם להבין טוב יותר במה עליהם להיווכח, ומה עליהם להבין. עבודתו כוללת בהובלת בני אדם לכדי הבנה וחוויה של האמת. עבודתו של האדם היא לתמוך בבני אדם, ואילו עבודתו של אלוהים היא לפלס נתיבים חדשים ולפתוח תקופות חדשות עבור האנושות, ולגלות לבני אדם את מה שבני תמותה אינם יודעים, ובכך לאפשר להם להכיר את טבעו של אלוהים. עבודתו של אלוהים היא להוביל את כלל האנושות.

עבודת רוח הקודש עניינה לאפשר לבני אדם להפיק תועלת. היא מתמקדת בחינוך בבני האדם. אין עבודה שלא מועילה לבני אדם. בלי קשר לעומקה או שטחיותה של האמת, ובלי קשר לאיכותו של מי שמקבל את האמת, כל מה שעושה רוח הקודש מועיל לבני האדם. אך עבודתה של רוח הקודש לא יכולה להיעשות ישירות – עליה לעבור דרך בני האדם המשתפים פעולה עם אלוהים. רק כך ניתן להשיג את תוצאות עבודתה של רוח הקודש. כמובן, כאשר זוהי עבודתה הישירה של רוח הקודש, היא לא מהולה כלל, אך כאשר היא עוברת דרך האדם, היא מעורבבת בדברים רבים ואינה עוד עבודתה המקורית של רוח הקודש. כך משתנה האמת בדרגות שונות. חסידים לא מקבלים את הפירוש המקורי של רוח הקודש, אלא שילוב בין עבודתה של רוח הקודש לבין החוויה והידע של האדם. החלק מעבודתה של רוח הקודש שמקבלים החסידים הוא נכון. החוויה והידע של האדם שמתקבלים הם שונים, משום שהעובדים שונים. מרגע שעובדים זוכים בנאורות ובהכוונה של רוח הקודש, הם מבססים את חווייתם העתידית על הנאורות וההכוונה האלה. בחוויות האלה משולבות דעתו של האדם וחווייתו, וכן ההוויה האנושית. ובעקבות זאת הם זוכים בידע או בראייה שבהם עליהם לזכות. כך מתקיים הנוהג לאחר שהאדם חווה את האמת. האופן הזה לקיום הנוהג לא תמיד זהה משום שלבני אדם שונים יש חוויות שונות, והדברים שבני האדם חווים הם שונים. כך, אותה נאורות של רוח הקודש מביאה לידע שונה ונוהג שונה מפני שמי שזוכה בנאורות הוא אדם שונה. יש כאלה שעושים טעויות קלות במהלך נוהלם, ואילו אחרים עושים טעויות משמעותיות, ויש כאלה שעושים רק טעויות. הסיבה לכך היא שלבני אדם שונים יש כושר הבנה שונה, ושלבני אדם שונים יש גם איכות שונה בפועל. יש אנשים שמבינים דבר מה באופן אחד לאחר ששמעו מסר, ויש אנשים שמבינים זאת באופן אחר לאחר ששמעו אמת. יש כאלה שחורגים במעט, ואחרים לא מבינים כלל את הפירוש האמיתי של האמת. לפיכך, האופן שבו בן אדם מבין זאת הוא האופן שבו הוא יוביל אחרים. זוהי האמת לאמיתה, מפני שעבודתו היא רק ביטוי של הווייתו. בני האדם שמובלים בידי אלה שמבינים את האמת כראוי יזכו גם הם להבין את האמת כראוי. אפילו אם יש בני אדם שהבנתם מכילה שגיאות, הם מעטים מאוד ולא לכל בני האדם יהיו שגיאות. בני אדם שמובלים בידי אלה שהבנתם את האמת מכילה שגיאות ישגו ללא ספק. בני האדם האלה ישגו במלוא מובן המילה. רמת הבנת האמת בקרב חסידים תלויה במידה רבה בעובדים. כמובן, האמת מאלוהים היא נכונה וחסרת שגיאות, והיא ודאית לחלוטין. עם זאת, העובדים אינם צודקים לחלוטין ואי-אפשר לומר שהם מהימנים לגמרי. אם לעובדים ישנה דרך מאוד מעשית להנהיג את האמת, גם לחסידים תהיה דרך להנהגה. אם לעובדים אין דרך להנהיג את האמת אלא רק דוקטרינה, לחסידים לא תהיה מציאות כלל. איכותם ואופיים של החסידים קבועים מלידה ואינם קשורים לעובדים. אך המידה שבה חסידים מבינים את האמת ומכירים את אלוהים תלויה בעובדים (זה המצב רק עבור אנשים מסוימים). אופיו של עובד יהיה גם אופיים של החסידים שהוא מוביל. מה שעובד מבטא הוא הווייתו שלו, ללא סייגים. הדרישות שהוא מציב לחסידיו הן הדברים שהוא עצמו מוכן להשיג או הדברים שהוא יכול להשיג. רוב העובדים מציבים לחסידיהם דרישות בהתבסס על מה שהם עושים בעצמם, אף על פי שישנן דרישות רבות שבני האדם לא יכולים למלא כלל. הדברים שבני האדם לא יכולים להשיג הופכים למשוכה בדרך להיווכחותם.

הרבה פחות טעויות נופלות בעבודתו של מי שעבר גיזום ומשפט. הביטוי של עבודתו הרבה יותר מדויק. מי שמסתמך בעבודתו על טבעיותו עושה טעויות משמעותיות למדי. יש טבעיות רבה מדי בעבודתם של בני אדם שלא הפכו למושלמים, וזוהי משוכה משמעותית לעבודתה של רוח הקודש. אפילו מי שניחן מטבעו בתנאים לעבודה חייב לעבור גיזום ומשפט כדי שיהיה מסוגל לבצע את עבודת האל. אם הוא לא יעבור משפט כזה, גם אם עבודתו תיעשה היטב, הוא לא יוכל לעלות בקנה אחד עם עקרונותיה של האמת, וזו תהיה רק טבעיות וטוב אנושי. כשאנשים שעברו גיזום ומשפט מבצעים את עבודת האל, עבודתם מדויקת יותר מעבודתו של מי שלא נשפט. מי שלא עבר משפט מבטא רק את הבשר והדם האנושיים ואת המחשבות האנושיות, יחד עם הרבה בינה אנושית וכישרונות אנושיים מולדים. זהו לא ביטוי מדויק מצד האדם של עבודת האל. בני אדם שיצעדו בעקבות אדם כזה יעשו זאת משום איכותם המולדת. משום שאדם כזה מבטא יותר מדי דברים שהאדם ראה וחווה, אשר כמעט מנותקים מכוונתו המקורית של אלוהים, ויותר מדי חורגים ממנה, עבודתו של אדם כזה לא יכולה למשוך בני אדם אל אלוהים, אלא רק אליו. לכן מי שלא עבר שיפוט וייסורים אינו כשיר לבצע את עבודתו של אלוהים. עבודתו של עובד כשיר יכולה להעלות בני אדם על דרך הישר ולאפשר להם להעמיק יותר באמת. העבודה שהוא עושה יכולה להביא בני אדם אל אלוהים. בנוסף, העבודה שהוא עושה יכולה להשתנות מאדם לאדם, והיא לא כפופה לכללים, ולכן היא מאפשרת לאנשים שחרור וחירות. יתרה מזאת, הם יכולים לצמוח בהדרגה בחייהם, ולהעמיק יותר ויותר באמת. עבודתו של עובד בלתי כשיר רחוקה מאוד מעמידה בדרישות – עבודתו היא טיפשית. הוא יכול רק לגרום לבני אדם לציית לכללים, דרישותיו שונות מאדם לאדם והוא לא עובד על פי צרכיהם האמיתיים של בני האדם. בעבודה כזו יש יותר מדי כללים ודוקטרינות, והיא לא יכולה להקנות בבני אדם מציאות או נוהג רגיל המוביל לצמיחה בחיים. עבודה כזו יכולה רק לאפשר לבני אדם לקיים כמה כללים חסרי ערך. הכוונה כזו יכולה רק להוליך שולל. אדם כזה מוביל אתכם להיות כמוהו. הוא יכול להקנות בכם את מה ששייך לו ואת מה שהוא. כדי לזהות אם מי שמוביל אותם כשיר, על חסידים להתבונן בנתיב ההובלה ובתוצאות העבודה ולבדוק אם חסידיו של אדם זה מקבלים עקרונות העולים בקנה אחד עם האמת ואם הם מקבלים דרכי נוהג המאפשרות להם לעבור שינוי. עליכם להבחין בין סוגי העבודה השונים המיועדים לבני אדם מסוגים שונים, ולא להיות חסידים טיפשים. הדבר מתנגש עם היווכחותכם. אם אתם לא מסוגלים לזהות מי מובל על ידי אדם שיש לו נתיב ומי מובל על ידי אדם שאין לו נתיב, יהיה קל לשטות בכם. כל הדברים הללו נוגעים ישירות לחיים שלכם. יש יותר מדי טבעיות בעבודתם של בני אדם שלא הפכו למושלמים – יותר מדי רצון אנושי מעורבב בעבודה הזו. הווייתם היא טבעיות, תכונותיהם המולדות, לא החיים לאחר התמודדות או המציאות לאחר שינוי מהותי. איך יכול אדם כזה לתמוך במי שעוסק בחיפוש אחר חיים? החיים המקוריים של האדם הם הבינה או הכישרון המולדים שלו. בינה כזו או כישרון כזה רחוקים למדי מדרישותיו המדויקות של אלוהים מן האדם. אם בן אדם לא הופך למושלם, וטבעו המושחת לא נגזם ולא טופל, יהיה פער רחב בין מה שהוא מבטא לבין האמת. בדברים שהוא יבטא יתערבבו דברים מעורפלים כגון דמיונו, חווייתו החד-צדדית וכו'. יתרה מכך, בלי קשר לאופן שבו הוא עובד, בני האדם מרגישים שאין מטרה כללית או אמת שכל בני האדם יוכלו להיווכח בה. רוב הדרישות המוצבות בפני בני האדם דורשות מהם לעשות דברים שהם מעבר ליכולתם, כדג מחוץ למים. כך עובד הרצון האנושי. טבעו המושחת של האדם, מחשבותיו ותפיסותיו מחלחלים לכל חלקי גופו. האדם לא נולד עם אינסטינקט להנהיג את האמת, וגם אין לו אינסטינקט להבין את האמת ישירות. כשמביאים בחשבון גם את טבעו המושחת של האדם, כשאדם טבעי כזה עובד, האין זו הפרעה? אך לבן אדם שהפך למושלם יש חוויה של האמת שבני האדם צריכים להבין וידיעה של טבעם המושחת, ולכן הדברים המעורפלים והבלתי מציאותיים בעבודתו פוחתים בהדרגה. כך האמת שהוא מבטא נעשית מדויקת יותר וגם מציאותית. בפרט, המחשבות בדעתו של האדם חוסמות את עבודתה של רוח הקודש. לאדם יש דמיון עשיר והיגיון סביר, וכן חוויה קודמת של התמודדות בעניינים. אם הדברים האלה לא עוברים גיזום ותיקון, הם כולם משוכות עבור העבודה. לפיכך עבודתו של אדם לא יכולה להגיע לרמה המדויקת ביותר, והדבר נכון בפרט במקרה של עבודתם של בני אדם שלא הפכו למושלמים."

מקור  כנסיית האל הכול יכול

נתיב האמונה באלוהים הוא נתיב האהבה לאלוהים