פרידה מהימים שבהם נאבקתי בגורל

פרידה מהימים שבהם נאבקתי בגורל

7 בינואר 2019

14

יישין

כפר פשוט המפגר מאחור, הוריי המותשים מעבודתם, חיים במצוקה כלכלית... זיכרונות קודרים אלה נצרבו בנפשי עוד מגיל צעיר. זה היה הרושם הראשון שלי על "גורל". לאחר שהתחלתי את הלימודים, המורה שלי אמרה משפט ששמעתי לראשונה: "גורלך הוא בידיים שלך." נצרתי את המילים הללו בנפשי. אני מאמינה שלמרות שלא יכולתי לשנות את העובדה שנולדתי למשפחה ענייה, עדיין יכולתי לשנות את גורלי בעזרת עבודה קשה. לכן גייסתי את מלוא כוחי כדי להיאבק ב"גורל" ולהשיג חלקת שמיים משלי.

קטיעת הלימודים

בדיוק כמו דורות אחר דורות של המוני תלמידים, נחישותי ללמוד בקולג' היתה הצעד הראשון בשינוי גורלי. לשם כך למדתי קשה. בשיעורים הקשבתי בתשומת לב, ובין השיעורים – בזמן שכל התלמידים האחרים שיחקו בחוץ – עדיין למדתי. לעתים קרובות שקעתי בספרים אל תוך הלילה. הודות ללימודיי הקפדניים, ציוניי תמיד היו בין הגבוהים בכיתה. בכל פעם שמוריי או חבריי לכיתה הביטו בי בהערצה, זה חיזק את אמונתי ש"עליי להסתמך על שתי ידיי כדי ליצור לעצמי מקום בעולם." עם זאת, דרכי העולם הן בלתי צפויות. בזמן שחתרתי אחר האידאלים היפים הללו, אבי חלה פתאום. לאחר שנבדק, מצאו שיש לו שחמת דם שכבר החמירה לשלבי הביניים. כתוצאה ממחלתו אבי התנפח בכל הגוף. לא רק שהוא לא היה מסוגל לעבוד, אלא גם היה עליו להוציא הרבה כסף על ביקורים אצל הרופא. למשך זמן מה, כל עבודות הבית, כולל העבודה בחווה שהשתרעה על פני שלושה דונם – נפלה על אמי. במקביל אמי חלתה גם כן, במחלקה גניקולוגית רצינית. יום אחד אבי אמר לי בפנים מלאות צער: "בתי, עכשיו כל המשפחה נשענת על אמך שתומכת בנו. הנטל שלה כבד מאוד. זה עולה הרבה כסף לשלוח ארבעה ילדים לבית הספר למשך שנה. באמת שאין לנו דרך אחרת לממן את לימודייך. את הבכורה, אז עלייך להתחשב באחייך ובאחיותייך. למה שלא תפסיקי ללכת ללימודים, כדי שנוכל לספק את ההזדמנות הזו לאחייך ולאחיותייך?" לאחר ששמעתי את דבריו של אבי, חשתי כאב נורא בלבי – תמיד שאפתי ללמוד קשה ולהפוך לאדם יוצא מן הכלל, ואם הייתי נעתרת לבקשו הייתי מוותרת על הלימודים שלי. במצב כזה, האם כל סיכויי ותקוותי לא היו נעלמים כליל? דמעות נקוו בעיניי ולבי נמלא עצב. ידעתי שאבי שקל את הדברים זמן רב לפני שאמר אותם, ובראותי את אמי החולה לא יכולתי לסבול את העובדה שאטיל עליה נטל כה כבד. לנוכח המצב הכלכלי הקשה במשפחתי, לא היתה לי ברירה אלא להתאים את עצמי למצב הקיים – נעתרתי לבקשתו של אבי ונלחמתי בדמעות.

הימלטות מאסון

אומנם לא סיימתי את חטיבת הביניים, אך הייתי צעירה ושאפתנית. למרות שלא הייתי מסוגלת להשלים את לימודיי, במהרה התמקדתי בחיפוש עבודה זמנית כדי שארוויח כסף. האמנתי שבאמצעות עבודה קשה, עדיין אוכל לשנות לחלוטין את גורלי. עד מהרה, בעזרת סיועו של קרוב משפחה, עברתי לעיר כדי לעבוד במפעל לטקסטיל. עבדתי קשה ככל שניתן כדי להרוויח כסף. בזמן שאנשים אחרים השגיחו על שתי מכונות, אני השגחתי על ארבע; וכאשר אחרים לקחו הפסקה, אני המשכתי לעבוד. הבוס ראה שאני אמינה ומוכשרת, ותוך חמישה חודשים הוא העלה את השכר שלי לשכרם של עובדים ותיקים. כל עמיתיי לעבודה החלו להביט בי בקנאה.

באותה שנה, בזמן שהתגאיתי בהצלחותיי והייתי נחושה לעבוד קשה, אמי חלקה איתי את בשורת האל הכול יכול של אחרית הימים. היא אמרה לי שאלוהים מושל בכל הדברים ומארגן אותם, ושגורלם של כולם מנוהל בידי האל. עם זאת, כל שהאמנתי בנפשי הגאה והיהירה הוא ש"גורלך הוא בידיים שלך," ופשוט לא הקשבתי לאמי. באותו המקרה שבו נחשפתי בקצרה לישועת האל, לא קיבלתי את הבשורה שמסרה לי אמי. במקום זאת המשכתי להיאבק ולהילחם בעולם.

המשכתי לנהוג בדרך זו במשך כמה שנים, וחיי החלו להתייצב. לא רק שהיה לי קצת כסף לחסוך בשביל עצמי, אלא שלעתים קרובות גם הייתי מסוגלת לתת קצת למשפחתי. הרגשתי שכל עוד אמשיך לעבוד קשה, עתידי לבטח יהיה בהיר וחסר גבולות. בזמן ששקעתי בחתירה לעושר ולתענוגות הבשר, תאונת דרכים בלתי-צפויה ריסקה את כל תכניות החיים שלי. שכבתי מחוסרת הכרה במיטה במשך שלושה ימים ולילות, ולאחר שהתעוררתי לא יכולתי לומר דבר. הייתי כמו אילמת. רק לאחר שהרופא נתן לי לצאת מהמיטה ולהסתובב קצת, הבנתי שכתוצאה מחומרת הפציעה לא יכולתי להזיז את חלקו השמאלי של גופי. במציאות לא היה סיכוי שאקבל זאת; הייתי רק בת עשרים ואחת! אם מעתה ואילך נגזר עליי להיות כך משותקת במיטה, האם לא ייהרסו נעוריי הנפלאים? חיי היפים עוד לא החלו, איך יתכן שהם כבר הגיעו לסיומם? הייתי אכולת צער ולבי נשבר. רציתי לבכות אך לא זלגו דמעות מעיניי, ולא ידעתי איך אתמודד עם הצפוי לבוא... באותו רגע, אמי באה לצדי כדי לנחם אותי. היא אמרה לי: "בתי, התעוררת הודות להגנתו של אלוהים. את לא יודעת? הרופא אמר שגם אם היית מסוגלת להתעורר, היית צמח. ברגע שאביך ואני שמענו על כך, לבנו קפא. במשך הימים האחרונים התפללתי לאלוהים ללא הפסקה, הפקדתי אותך בידי האל והייתי מוכנה להישמע לריבונותו. תודה לאל! ראי אותך עכשיו – התעוררת. זהו אלוהים שמרחם עלייך. זהו רצונו האדיב של אלוהים שהפיל עלייך את תאונת הדרכים. למרות שסבלנו כאב מסוים בבשר, דרך התמודדות עם מצבים כאלה אנחנו לומדים להתרחק מדרכי העולם ולפנות אל אלוהים, הלא כן? בתי, עלייך להתחיל מיד להאמין איתי באלוהים!" כשראיתי את אמי חונקת את דמעותיה שהיא מוסרת לי את הבשורה, נכמר לבי. היא אמרה שבזמן שהייתי מחוסרת הכרה, היא התפללה לאלוהים ללא הפסקה. לא משנה אם הייתי מתעוררת או לא, היא היתה מוכנה להישמע לתזמורו של אלוהים ולהסדריו. היא באמת לא ציפתה שאתעורר. בזמן שהקשבתי לכל זה, הרגשתי שאלוהים הוא באמת אדיר! למרות שסירבתי לישועתו, הוא לא ויתר עליי. כשנפל עליי אסון, הגנתו היתה לצדי לאורך כל הדרך. הוא ריחם והגן עליי, והוא הציל אותי ממוות. לא יכולתי אלא להרגיש הערכה כלפי אלוהים. הודות לדאגת האל ולהגנתו, גופי התאושש במהרה ושוחררתי מבית החולים חודש לפני המועד הצפוי.

התעקשות לעשות דברים בדרך הלא נכונה

למרות שנהניתי מאהבתו של אלוהים ומרחמיו, עדיין לא הבנתי את חשיבותה האמיתית של האמונה באלוהים. לכן לא לקחתי ברצינות את האמונה באלוהים. רק לאחר שגופי התאושש מעט, אמי הציעה שאמצא עבודה שקרובה לבית כדי שאתפרנס, והיא קיוותה שאנצל יותר מהזמן הפנוי בהנהגת אמונתי באלוהים. אבל לא הייתי מוכנה לנהל חיים כאלה. חיכיתי עד שתחלים הפציעה שברגלי, וללא היסוס כבר עזבתי את הבית כדי לעבוד במשרה זמנית. במהלך עבודה זו ניהלתי מערכת יחסים עם מישהו, ולאחר חיזור הדדי וממושך הוא הציע לי להינשא לו. הוא הבטיח שהוא יאהב אותי עד סוף ימינו. חשבתי על האופן שבו לימודיי נחסמו בפניי לאורך השנים, על כך שבאמצע הדרך סבלתי גם מתאונת דרכים, ועל כך שלאחר כל המאמצים – עדיין לא הייתי מסוגלת לשנות את גורלי. אם כן, קיוויתי שהפעם אשנה את גורלי דרך נישואין. הנחתי שאם אנשא לאדם שמוכן להבטיח שיאהב אותי כל חיי, החלק הבא של חיי לבטח יהיה שמח ומבורך. נשאתי את החזון לחיים יפים הלאה אל אולם החתונה. להפתעתי, לאחר שנישאתי גיליתי שזה כלל לא כמו שדמיינתי. לעתים קרובות בעלי היה מתווכח איתי על עניינים שוליים, וחמותי התייחסה אליי באדישות, ולפעמים אף חרחרה ריב ביני לבין בעלי. חייתי בסבל ואיש לא יכול היה לנחם אותי. מה גם שהמשפחה שאליה נישאתי התגוררה רחוק, כך שלא היה סביבי איש שבפניו אוכל להיפתח. חשתי חסרת אונים, וכל שיכולתי הוא לצאת שוב ולחפש עבודה זמנית. כיוון שבעלי ואני התגוררתי באזורים שונים, עד מהרה הרגשנו כמו זרים. לאחר חמש שנות נישואין, בעלי הציע שנתגרש וסיפר לי שהוא כבר פגש אישה אחרת שהוא אוהב יותר. כששמעתי אותו אומר זאת, נפשי התרוקנה לחלוטין וחשבתי לעצמי: "מה אעשה? כולם אומרים שגירושים עבור אישה זה כמו להיות חצי בחיים. איך אשרוד את החלק הבא בחיי?" לאחר שחתמתי על הסכם הגירושים, נותרתי לבדי, נשאתי את מזוודותיי אל הרכבת ופניתי הביתה. אז פרצתי בבכי בלתי נשלט. חשתי את הצער העמוק שאנשים חווים במהלך חייהם בעולם, וכאבתי עוד יותר על הבדידות חסרת התקדים שצפויה לי. זהו עולם כה גדול אך לא היה בו מקום עבורי. הרגשתי בודדה מאוד. באמת רציתי להתאבד ולשים קץ לכל זה. אך אז חשבתי על הוריי המזדקנים לאיטם, והיססתי – אם אמות, איך הוריי יסבלו את הצער? זה לא בא בחשבון. לא אוכל למות כך. עליי לנגב את דמעותיי, להתמודד בגבורה ולהמשיך לחיות.

שובו של הבן האובד

כששבתי הביתה, אמי שוב שיתפה איתי את דבר האל. לקחתי את הספר מידיה וקראתי את דברי האל: "מהרגע שבו אתם מגיעים בבכי לעולם הזה, אתם מתחילים למלא את חובתכם. אתם נכנסים לתפקידכם בתוכנית של אלוהים ובייעודו של אלוהים. אתם מתחילים את מסע החיים. בלי קשר לרקע שלכם ולמסע הצפוי לכם, איש לא יכול לברוח מהתזמור וההסדר שהותוו לו משמיים, ואיש לא שולט על גורלו, מפני שאלוהים המושל בכל הוא היחיד המסוגל לבצע עבודה כזו" ('אלוהים הוא מקור חיי האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'). "אתם והשטן חוצים אלפי שנים של סופה וסער. יחד איתו, אתם מתנגדים לאלוהים, שהיה המקור לחייכם. אתם לא מכים על חטא, וקל וחומר שאתם לא יודעים שהגעתם לנקודת האבדון. אתם שוכחים שהשטן פיתה אתכם וייסר אתכם, ואתם שוכחים את מקורכם. בדיוק כך, השטן פוגע בכם בהדרגה ברגע זה ממש. לבכם ורוחכם קהי חושים ורקובים. אתם כבר לא מתלוננים על מצוקתו של העולם, וכבר לא מאמינים שהעולם אינו צודק. אפילו כבר לא אכפת לכם מקיומו של האל הכול יכול. זאת משום שאתם סבורים שהשטן הוא אביכם האמיתי, ומשום שאתם כבר לא יכול להתרחק ממנו. זה הסוד בלבכם" ('אנחתו של האל הכול יכול' ב'הדבר מופיע בבשר').

לאחר שקראתי את דברי האל, הבנתי. אלוהים הוא הבורא ושליט השמיים והארץ וכל הדברים, ועוד יותר מכך הוא מקור חייה של האנושות. אלוהים מושל ושולט בגורלו של כל אדם. אולם אני לא האמנתי באמת באלוהים, ולא היה לי ידע אמיתי על ריבונות האל. בחיי עדיין הסתמכתי על הזרעים שהשטן נטע בתוכי, שאמרו לי: "גורלך הוא בידיים שלך." עדיין ניסיתי לשווא להסתמך על עצמי ולשוטט בעולם בחיפוש אחר חלקת שמיים, תוך שאני דוחה את ריבונות האל ואת הסדריו. חשבתי על העשור האחרון – למדתי קשה ונאבקתי לעשות כסף כדי לשנות את גורלי. בהמשך, לאחר שנקלעתי לתאונת הדרכים, אלוהים הגן עליי ועזר לי להימלט מהאסון. באופן פלאי, הוא אפשר לגופי להחלים במהרה. אבל עדיין לא ראיתי את האמת, למרות ניסיונותיה של אמי לשכנע אותי. לא קיבלתי את הבשורה שבאה מאלוהים, ובמקום זאת הסתמכתי על שאיפותיי ועל רצוני לערוך תכניות; ניסיתי להבין מה יהיה נתיב חיי בעתיד. ואז השקעתי את אושרי בחיי הנישואין. חשבתי שמצאתי מישהו להינשא לו, שיהיה מחויב לי ושיאהב אותי לכל החיים, ושכך אהיה שמחה לחלוטין. אולם בסופו של דבר הנישואים הכושלים הסבו לי סבל אינסופי. נאחזתי במילים: "גורלך הוא בידיים שלך," מתוך אמונה שאם אסתמך על עבודה קשה – אוכל לשנות את גורלי ואהיה אדם מצליח. אך אחרים שנים כה רבות, לאחר שהצטלקתי ונחבלתי ולאחר כישלונות מוחצים, לא השגתי דבר מלבד כאב וסבל. רק במחשבה לאחור, על האופן שבו נשענתי על רעלני השטן בחיי, על האופן שבו התחריתי בגורלי – ראיתי שלא הכרתי בסמכות האל. הבנתי שהסתמכתי על יכולותיי וכך דחיתי את ריבונות של אלוהים. זה באמת היה כה מטופש! למרות שהרחקתי את עצמי מאלוהים וסירבתי להאזין לקולו, אלוהים בכל זאת סלח לי וסבל אותי. הוא חיכה לי בשקט ויצר לי סביבה שבה יתעוררו לבי ונשמתי. בעזרת אמי שמסרה לי את הבשורה, יכולתי שוב להילקח בפני האל. ברגע זה יש לי אינספור חרטות, אך לבי מלא בהכרת תודה ובתחושת חוב לאלוהים, ואיני יכולה לעצור את הדמעות הזולגות במורד פניי.

מציאת אושר

העובדה ששבתי לאלוהים ושזכיתי להשקיית דבר האל, ריפאה אט אט את פצעי רוחי. מאוחר יותר, אחות שכנה גילתה על גירושיי והציעה להכיר לי בן זוג פוטנציאלי. הפעם ביקשתי ביוזמתי את עצתה של אמי. אמי לא החליטה עבורי, ובמקום זאת היא אמרה שאתפלל כדי לחפש אחר רצון האל. באתי בפני האל בתפילה, והפקדתי בידיו את נושא נישואיי. לאחר התפילה, חשתי שלווה רבה בלבי. זה גרם לי להיזכר בפסקה מתוך דברי האל: "גורלו של אדם נתון בידי אלוהים. אתם לא מסוגלים לשלוט בעצמכם: על אף שהאדם תמיד מתרוצץ ומתעסק בדברים למען עצמו, האדם עדיין לא מסוגל לשלוט בעצמו. אילו ידעתם מהם סיכוייכם העתידיים, ואילו הייתם מסוגלים לשלוט בגורלכם, האם עדיין הייתם ברואים? ...יעדו של האדם נתון בידי הבורא, ולכן כיצד יכול האדם לשלוט בעצמו?" ('שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא' ב'הדבר מופיע בבשר'). זה נכון. גורלי נשלט בידי האל. לא משנה איזה סוג נישואין יהיה לי – זה נשלט ומאורגן בידי האל. אני לא יכולה לקבל החלטה בעצמי כפי שעשיתי בעבר, בהתבסס על הדרישות והסטנדרטים שלי. לא משנה איך יהיו חיי בשלב הבא, איזה סוג של בעל אמצא – אני מאמינה שאלוהים הסדיר וקבע הכול מראש. כל שעליי לעשות כעת הוא לחפש אחר רצון האל, ללכת בעקבות הנהגתו ולהישמע לריבונותו.

ביום שבו נפגשנו, ראיתי שהאיש אינו גבוה במיוחד ולא איש שיחה. על סמך הסטנדרטים הקודמים שלי למציאת בן זוג, ודאי שהייתי מחפשת בן זוג שיוכל לדבר היטב, או שיהיה גבוה ונאה. אך הפעם לא מיהרתי לסרב. במקום זאת, הסכמתי שקודם כול נלמד להכיר זה את זו למשך זמן מה. בימים שלאחר מכן, גיליתי שלמרות שהוא לא היה מקסים או רומנטיקן, הוא היה ישר ומתחשב באחרים, נאמן לחובותיו, וחשוב מכול – הוא תמך באמונתי באלוהים. הרגשתי שהוא חייב להיות הבעל שאלוהים ארגן עבורי. אחרי תקופת היכרות מסוימת, נישאנו. לאחר חתונתנו, משפחתו של בעלי היתה טובה אליי מאוד – כולם תמכו באמונתי באל. כשאחים ואחיות התאספו בביתנו, בני משפחתו בירכו את האורחים בחביבות. אני שמחה מאוד ולבי מרוצה. אני אסירת תודה בלבי על חסד והברכה שהעניק לי אלוהים. אלוהים אומר: "כשאתם מגיעים להכרה אמיתית בכך שלאלוהים יש ריבונות על הגורל האנושי, כשאתם מבינים באמת שכול דבר שאלוהים תכנן והחליט למענכם הוא זכות גדולה והגנה גדולה, אתם מרגישים כיצד כאבכם נעשה בהדרגה קל יותר וכול שלמותכם נעשית רגועה, חופשית, משוחררת" ('אלוהים עצמו, הייחודי ג'' ב'הדבר מופיע בבשר').

דברי האל גרמו לי להכיר בכך שרק אלוהים מבין את צורכי האדם. הוא מתבונן בכל מצוקותינו, ורק לו הריבונות על הכול. הוא מארגן עבורנו הכול בדרך הטובה ביותר. היום זכיתי בישועה מאלוהים ובאתי לפניו. אני נהנית מההשקיה ומהצידה שבדבר האל, ודרך חוויותיי בעבודה, במשפחה ובנישואין, יכולתי להיפטר מהכלל השטני ששכן בקרבי ושאמר לי: "גורלך הוא בידיים שלך." למדתי להבין שמדובר במילים שטניות המרמות ומשחיתות את האדם, משטות בו כדי שיתרחק מאלוהים. במקביל, למדתי לראות בבירור שאלוהים ברא את האנושות, שהוא שולט בכל חיינו ומנהל אותם, ושאיש לא יכול להיחלץ מכך או לשנות זאת. אנו מנסים לשווא להסתמך על עצמנו כדי לשנות את גורלנו, אך בפועל מוצאים עצמנו מוכים וחבולים. זוהי התגלמות סמכותו של הבורא. אלוהים הציל אותי מתחומו של השטן. שבתי אל אלוהים, הוא הנחה אותי להבין את האמת, ואני סוף סוף פוסעת בנתיב הנכון לחיי האדם. דרך הדברים שחווייתי, למדתי להבין שכל העושר, המעמד והדברים החומריים בעולם הם ריקניים, ושכל שניתן להסתמך עליו בחיים הוא דבר האל. רק אז לבך יהיה יציב ושלו. זוהי האהבה והברכה הגדולות ביותר שאלוהים העניק לי. עתה, כשאני ממשיכה במסעי, אני חיה על פי כלל אחד: אנשים בורים המתנגדים לאלוהים חיים בסבל הגדול ביותר, ורק אנשים נבונים שנשמעים לריבונות האל הם חופשיים ומאושרים!

מקור  כנסיית האל הכול יכול