האמירה המאה ושתים-עשרה

האמירה המאה ושתים-עשרה

חלק מטבעי הצודק הוא ש"דברים ומציאות מתקדמים זה לצד זה", ומתוך הדברים הללו אני בהחלט אאפשר לכולם לראות את טבעי במלואו. אנשים חושבים שזה דבר שאינו ניתן להשגה, אך עבורי זה קל, נעים ואינו דורש מאמץ כלשהו. כאשר דבריי נהגים ישנה מייד מציאות שכולם יכולים לראות.

זהו טבעי. משעה שאני אומר דבר-מה, הוא מוגשם בהכרח, כי אחרת לא הייתי מדבר. על פי התפיסה האנושית, המילה "ישועה" נאמרת ביחס לכל בני האדם, אך הדבר אינו תואם את כוונתי. בעבר אמרתי כך: "אני תמיד מושיע את הבורים שחותרים בקנאות". כאן, המילה "מושיע" נאמרה ביחס לאלה שעושים עבורי שירות, והכוונה הייתה שאני מעניק יחס מיוחד לאותם עושי-שירות. במילים אחרות, אני מתכוון להפחית את עונשם של אותם אנשים. אך אותם עושי-שירות נכלוליים יהיו בין המיועדים להשמדה, היינו אטיל עליהם עונש כבד. (למרות שהם בין המיועדים להשמדה, הם נבדלים מאוד מאלה שיושמדו: הם יקבלו עונש כבד ונצחי, והעונש שאותו הם יקבלו הוא העונש של השטן. זו גם המשמעות האמיתית של מה שאמרתי, שאנשים אלה הם צאצאי התנין הגדול האדום כאש). אך איני אומר דברים כאלה ביחס לבניי הבכורים; לגביהם אני אומר שאני אזכה שוב בבניי הבכורים ושהם יחזרו לציון. לכן תמיד אמרתי שבניי הבכורים הם אלה שייעדתי ובחרתי מראש. בניי הבכורים השתייכו לי מלכתחילה; הם באו ממני, ולכן עליהם לחזור אליי. כשמשווים בין הבנים והאנשים לבין הבנים הבכורים, מגלים שבאמת מדובר בהבדל של שמיים וארץ: למרות שהבנים והאנשים טובים בהרבה מעושי-השירות, הם בשום אופן אינם אלה ששייכים לי. ניתן אף לומר שהבנים והאנשים נבחרים גם מקרב האנושות. לכן תמיד מיקדתי את האנרגיה שלי בבניי הבכורים, ואני אאפשר לבנים הבכורים להביא את אותם הבנים והאנשים לידי שלמות. אלה השלבים העתידיים בעבודתי. אין טעם לספר לכם על כך עכשיו, ולכן רק לעתים נדירות ציינתי זאת בפני הבנים והאנשים, אך רק בדבריי אל הבנים הבכורים דיברתי והזכרתי את העניינים האלה שוב ושוב. כך אני מדבר ועובד. איש אינו יכול לשנות זאת – רק לי שמורה המילה האחרונה בכל דבר ועניין.

בכל יום אני משיב מלחמה נגד תפיסותיכם; מדי יום אני מנתח כל אחד ואחד מכם. לאחר שדיברתי עד לנקודה מסוימת, אתם חוזרים לסורכם ושוב מפרידים בין אנושיותי לאלוהותי. כעת הגיעה השעה לחשוף אנשים: הם חושבים שאני עדיין חי כבשר ודם ושאיני כלל אלוהים בכבודו ובעצמו; הם חושבים שאני עדיין אנושי, שאלוהים הוא עדיין אלוהים ושלאלוהים אין שום קשר אליי. כזו אנושות מושחתת! אמרתי דברים כה רבים בעבר שאליהם התייחסתם כאילו אינם קיימים, וזה גורם לי לשנוא אתכם בעצמותיי – זה גורם לי לתעב אתכם! אני, האל השלם בכבודו ובעצמו, צירוף של אנושיותי ואלוהותי השלמה – מי מעז לפגוע בי כבדרך אגב? מי מעז להתנגד אליי במחשבותיו? לאחר שאמיט את האסון הנוראי שלי על העולם, אעניש אותם בזה אחר זה ולא אקל עם איש – את כולם אעניש בחומרה. רוחי, רוח הקודש, פועלת באופן אישי, וזה אינו אומר שאני איני אלוהים עצמו. בדיוק להיפך, זה אומר שאני האל הכול יכול בכבודו ובעצמו. אנשים אינם מכירים אותי – הם כולם מתנגדים לי ואינם רואים את כול-יכולתי מתוך דבריי, אלא מנסים למצוא דבר מתוך דבריי שבו יוכלו להשתמש נגדי ואף למצוא בי פגמים באמצעותו. כשאופיע יום אחד בציון עם בניי הבכורים, אתחיל לטפל בדברים האלה. בתקופה הנוכחית אני עושה את העבודה הזאת בראש ובראשונה. לאחר שאדבר עד לנקודה מסוימת, עושי-שירות רבים כבר ייסוגו והבנים הבכורים כבר יסבלו כל מיני תלאות. ככל ששני שלבי העבודה האלה יתקדמו, עבודתי תגיע לקצה. כשזה יקרה, אקח את בניי הבכורים לציון. אלה הם שלבי עבודתי.

בניי הבכורים הם חלק שאין בלתו במלכותי, ומכאן ניתן לראות שישותי הפיסית היא המלכות – מלכותי נולדה עם לידת בניי הבכורים. במילים אחרות, מלכותי הייתה קיימת מאז בריאת העולם, והזכייה בבניי הבכורים (היינו הזכייה בהם מחדש) היא השבת מלכותי לקדמותה. מתוך זה תוכלו לראות שלבנים הבכורים יש חשיבות יוצאת דופן. רק בנוכחות בניי הבכורים תתקיים המלכות, ואז תצא לפועל הממשות של השלטון, יופיעו החיים החדשים וניתן יהיה לסיים את כל העידן הישן. זו מגמה בלתי נמנעת. היות שהבנים הבכורים נמצאים בעמדה הזאת – משום שהבנים הבכורים מסמנים את השמדת העולם, את הריסת השטן, את חשיפת דמותם האמיתית של עושי-השירות, את העובדה שלתנין הגדול האדום כאש לא יהיו עוד צאצאים והוא ירד אל אגם האש והגפרית – אלה שנמצאים בעמדות כוח וכל צאצאי התנין הגדול האדום כאש חוסמים, מתנגדים והורסים שוב ושוב. אך אני מקדם את בניי הבכורים, מעיד עליהם וחושף אותם שוב ושוב. כי רק אלה שבאו ממני זכאים להעיד עליי, רק הם מוסמכים להביאני לידי ביטוי בחייהם, ורק להם יש יסודות שמאפשרים להם לזכות בניצחון היפהפה למעני. אלה שנפרדים ממני אינם יותר ממעט חומר בידיי, וכולם ברואים. אלה שהם הבנים והאנשים אינם יותר מאשר הטובים שנבחרו מקרב הברואים, אך הם אינם שייכים לי. אם כן, ישנו הבדל עצום בין הבנים הבכורים לבין הבנים. הבנים אינם מוסמכים כלל לעמוד בהשוואה לבנים הבכורים – הבנים הבכורים מושלים ושולטים בהם. עכשיו זה צריך להיות לכם ברור כשמש! כל מילה ממה שאמרתי היא אמת, ואין כאן שום טעות. כל זה הוא חלק מהביטוי של ישותי הפיסית, וזו אמירתי.

אמרתי שאיני אומר דברים בעלמא ואיני עושה שגיאות, ודי בכך כדי להעיד על מלכותיותי. אך אנשים אינם מסוגלים להבחין בין טוב לרע, ורק כאשר ייסוריי פוגעים בהם, הם משתכנעים לחלוטין; בכל מצב אחר הם נותרים מרדנים ועקשנים, ולכן אני משתמש בייסורים כדי להשיב מלחמה לאנושות בכללותה. על פי התפיסה האנושית, היות שרק אלוהים עצמו קיים, מדוע ישנם כל כך הרבה בנים בכורים שבאו ממני? אני יכול להציג זאת כך: בכל הנוגע לענייניי שלי, אני אומר את מה שאני מוכן לומר, אז מה בני האדם יכולים לעשות לי? אני יכול גם להציג זאת אחרת: למרות שלי ולבנים הבכורים אין את אותו הצלם, רוחנו היא אותה הרוח, ולכן כולם יכולים לעבוד עמי כאיש אחד. אין לנו אותו הצלם, דבר שהיה מאפשר לכל בני האדם לראות בצורה כל כך ברורה כל אחד מחלקיה של ישותי הפיסית, ולכן אני מאפשר לבניי הבכורים למשול יחד עמי בכל האומות ובכל העמים. זו הסיומת של צוויי המנהליים (הסיומת שאני מדבר עליה משמעה שנימת דבריי היא שוב מתונה ושאני מתחיל לדבר אל הבנים ואל האנשים). לרוב האנשים יש ספקות באשר להיבט הזה, אך אל להם לפקפק יתר על המידה. אני אחשוף את כל תפיסותיהם של בני האדם בזו אחר זו כדי לגרום לכל בני האדם לחוש מבוישים ומושפלים במודע. אני נוסע אל קצווי היקום ומשקיף על התמונה השלמה של היקום. אני בוחן את כל סוגי האנשים – איש אינו יכול לחמוק משליטתי. אני משתתף בכל הדברים, ואין דבר שאיני מטפל בו אישית. מי מעז להכחיש את כול-יכולתי? מי מעז שלא להשתכנע כליל ביחס אליי? מי מעז שלא להשתטח בפניי באופן מלא? כל השמיים ישתנו בגלל בניי הבכורים, ואף יותר מכך, כל הארץ תרעד רעידות עזות בגללי ובגלל בניי הבכורים. כולם יכרעו ברך בפני ישותי הפיסית, וכל הדברים יהיו בשליטתי, ללא כל טעות. על כולם להיות משוכנעים לחלוטין, לבוא אל ביתי ולהגיש לי שירות. זהו החלק האחרון מתוך צוויי המנהליים. מכאן ואילך, כל סעיף בצוויי המנהליים המיועד לאנשים שונים יחל לשאת תוצאות (מכיוון שכל צוויי המנהליים התפרסמו בפומבי ומכיוון שהסדרים הולמים נערכו עבור כל סוג של אדם ועבור כל דבר ודבר, כל האנשים יהיו במקום הראוי להם, וטיבו האמיתי של כל סוג של אדם ייחשף בשל צוויי המנהליים). זהו בואם של הצווים המנהליים האמיתיים והממשיים.

כעת אני פועל על פי שלביה של עבודתי, אומר את אשר ברצוני לומר, ועל כולם להתייחס לכך ברצינות. לאורך העידנים, פיו של כל אחד מן הקדושים ציין את ירושלים החדשה. כולם יודעים על כך, אך איש אינו מבין את המשמעות האמיתית של המונח הזה. כיוון שהעבודה של ימינו התקדמה עד לשלב הזה, אגלה לכם את המשמעות האמיתית של המונח הזה כדי שתבינו אותו. אך יש לי מגבלה – לא משנה כיצד אסביר זאת ולא משנה עד כמה אני אומר זאת בבירור, לעולם לא תוכלו להבין זאת באופן מלא, כי איש אינו יכול להבין את ממשותו של המונח הזה. בעבר, המונח "ירושלים" התייחס למקום משכני עלי אדמות, היינו המקום שבו אני מתהלך ונע. אך המילה "החדשה" משנה את המונח הזה, והוא שוב אינו אותו הדבר. אנשים אינם יכולים לתפוס זאת ולו במקצת. יש שחושבים שהמונח מתייחס למלכותי, יש שחושבים שזהו האדם שאני; יש שחושבים שאלה שמיים וארץ חדשים; ויש שחושבים שזהו העולם החדש שיתקיים לאחר שאשמיד את העולם הזה. אפילו אם לאדם מסוים יש דמיון עשיר, ואפילו אם יש לו חשיבה מורכבת בצורה יוצאת מגדר הרגיל, הוא עדיין אינו יכול להבין דבר ביחס לזה. לאורך העידנים, אנשים קיוו לדעת או להבין את המשמעות האמיתית של המונח הזה, אך הם לא הצליחו להגשים את משאלותיהם – כולם התאכזבו ומתו, בהותירם מאחור את שאיפותיהם. עד כה לא יכולתי לגלות זאת בקלות לאיש היות שזמני טרם הגיע. אך כעת אספר לכם הכול היות שעבודתי נעשתה עד לשלב הזה. ירושלים החדשה שלי כוללת את ארבעת הדברים הבאים: את חרון אפי, את צוויי המנהליים, את מלכותי ואת הברכות האינסופיות שאני מרעיף על בניי הבכורים. הסיבה שאני משתמש במונח "חדשה" היא מפני שארבעת החלקים האלה הם החלקים הנסתרים. היות שאיש אינו מכיר את חרון אפי, איש אינו מכיר את צוויי המנהליים, איש לא ראה את מלכותי ואיש לא נהנה מברכותיי, המילה "חדשה" מתייחסת למה שנסתר מן העין. איש אינו יכול להבין באופן מלא את מה שאמרתי, שכן ירושלים החדשה ירדה אל העולם, אך איש לא חווה באופן אישי את ממשותה של ירושלים החדשה. לא משנה עד כמה אני מדבר עליה באופן מלא, אנשים לא יבינו זאת לגמרי. אפילו אם מישהו יבין, הבנתו תסתכם רק בדבריו, בחשיבתו ובתפיסותיו. זו מגמה בלתי נמנעת; זה הנתיב היחידי שממנו איש אינו יכול לחמוק.