שיר קודש | 'אנחתו של האל הכול יכול'
I
הכול יכול מביט סביב על האנושות על האנושות המיוסרת עמוקות.
הוא שומע את בכיים את בכיים של הסובלים,
רואה את חוסר הבושה של אלה שעונו,
וחש את הפחד וחוסר האונים של האנושות שאיבדה ישועתה.
האדם דוחה דאגת האלוקים והולך בדרכו שלו,
ונמנע ממבטו הבוחן של הבורא.
הם יעדיפו לטעום את כל הכאבים ממעמקי הים, לצידו של האויב.
הם יעדיפו לטעום את כל הכאבים ממעמקי הים, לצידו של האויב.
אנחתו של הכול יכול לא יכולה להישמע יותר על ידי אף לא אחד.
ידי הכול יכול לא רוצות לגעת,
ידיו לא רוצות עוד לגעת באנושות האומללה הזו.