1. האדון ישוע בעצמו ניבא שאלוהים יתגלם כבשר ודם באחרית הימים ויופיע כבר האנוש כדי לעשות עבודה.
פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:
"לכן, היו גם אתם מוכנים, משום שבשעה שלא תעלו על דעתכם, בר האנוש יבוא" (לוקס י"ב 40).
"כי כברק המבריק מתוך קצה אחד של השמיים, וזוהר עד הקצה האחר של השמיים, כך יהיה בר האנוש ביומו. אך תחילה עליו לסבול דברים רבים ולהידחות על ידי הדור הזה" (לוקס י"ז 24-25).
"ובחצות הלילה נשמעה קריאה 'הנה החתן בא, צאו וקדמו את פניו'" (מתי כ"ה 6).
"הנה אני עומד ליד הדלת ודופק. אם מישהו ישמע את קולי ויפתח את הדלת, אני אכנס אליו, ואוכַל איתו, והוא איתי" (ההתגלות ג' 20).
"הנה אני בא כגנב. אשרי מי שמשגיח ושומר את בגדיו, שמא ילך עירום, ויראו את ערוותו" (ההתגלות ט"ז 15).
"פניתי לראות את הקול הדובר אליי, ולאחר שפניתי ראיתי שבע מנורות זהב. ובין שבע המנורות היה מישהו שמראהו כבר האנוש, לבוש גלימה המגיעה עד כפות רגליו, וחגור אבנט סביב חזהו. ראשו וזקנו לבנים כצמר לבן כשלג, ועיניו כשלהבת אש. רגליו כנחושת נוצצת שנצרפה בכור, וקולו כקול מים רבים. וביד ימינו היו שבעה כוכבים, מפיו יוצאת חרב פיפיות חדה, ופניו זרחו כשמש המאירה במלוא עוזה" (ההתגלות א' 12-16).