שיאוקו העיר צ'אנגז'י, מחוז שאנגשי
באחד הימים ראיתי את הקטע הבא מדברי אלוהים בחיבור "כיצד פטרוס הכיר את ישוע": "עם הזמן, בהיותו חסיד של ישוע, פטרוס התבונן בו והפנים כל היבט של חייו: מעשיו, דבריו, תנועותיו והבעותיו. …מאז שחבר לישוע, פטרוס גם הבין שאופיו היה שונה מזה של אדם מן השורה. הוא תמיד נהג ביציבות ולעולם לא בחופזה, מעולם לא הפליג או המעיט בחשיבותו של נושא, וניהל את חייו באופן רגיל ומעורר הערכה גם יחד. בשיחה היה ישוע עדין וחינני, פתוח וצוהל אך שליו, ואף פעם לא איבד את כבודו בביצוע עבודתו. פטרוס ראה שישוע לעתים מסוגר אך ברגעים אחרים הוא מדבר ללא הרף. הוא היה לפעמים כה מאושר עד כי הפך קל תנועה ונמרץ כיונה, אך בפעמים אחרות, היה כה עצוב עד כי לא דיבר כלל, כאילו היה אם שעורה שרוף מהשמש. לעתים היה מלא זעם, כאיש צבא אמיץ המסתער על אויביו להורגם, ולפעמים אפילו כאריה שואג. לפעמים צחק, בפעמים אחרות התפלל ובכה. בכל אשר פעל ישוע, צמחו בפטרוס אהבה וכבוד ללא גבול כלפיו. צחוקו של ישוע מילא אותו באושר, צערו הטיל עליו יגון, כעסו הפחיד אותו, בעוד חסדו, רחמיו וקפדנותו הביאו אותו לאהבת אמת לישוע ופיתחו בו יראה וכמיהה אליו. כמובן, רק עם הזמן הבין פטרוס את כל זאת, לאחר שחי לצד ישוע מזה שנים מספר" (הדבר מופיע בבשר). לאחר שקראתי את הקטע הזה חשבתי: אין זה פלא שפטרוס יכול להגיע להכרת אלוהים! מסתבר שזה קרה מפני שב תקופה שבה הוא חי לצד ישוע יום ולילה, הוא היה עד אישית לכל מילה ולכל תנועה של ישוע, ומתוך כך הוא גילה יותר ויותר מקסמו של אלוהים. גם עכשיו זוהי תקופה שבה אלוהים מתגלם בבשר ודם, כדי לרדת באופן אישי לעולמו של האדם, ולעבוד. אם הייתי גם אני זוכה לעמוד במגע עם אלוהים ולבלות עמו זמן מה כמו שעשה פטרוס, האם לא הייתי גם אני מכיר את אלוהים טוב יותר? הו! כמה חבל שכעת אני יכול רק לקרוא את דבריו של אלוהים, אך לא לראות את פניו של ישוע. לפיכך, כיצד אוכל לזכות בהכרה אמיתית של אלוהים?
