כל אחד מכם נדרש לבחון מחדש את חיי אמונתו באלוהים, על מנת שתוכלו לדעת אם בחיפושכם אחר אלוהים הוא הצלחתם באמת להבין, הצלחתם באמת לתפוס ולזכות באמת להכיר את אלוהים, אם אתם יודעים באמת מה יחסו של אלוהים כלפי סוגי בני האדם השונים ואם אתם מבינים באמת מהי עבודתו של אלוהים עליו וכיצד אלוהים מגדיר כל אחד ממעשיו. האל הזה, העומד לצדכם, המנחה את כיוון התקדמותכם, הקובע את גורלכם ומספק את כל צרכיכם – בסיכומו של דבר, עד כמה אתם מבינים ועד כמה אתם באמת יודעים על אודותיו? האם ידוע לכם מהי עבודתו עליכם מדי יום ביומו? האם ידועים לכם העקרונות והמטרות שעליהם הוא מבסס כל פעולה ופעולה שלו? האם ידוע לכם כיצד הוא מנחה אתכם? האם ידועים לכם האמצעים שבעזרתם הוא מקיים אתכם? האם ידועות לכם השיטות שבהן הוא מוביל אתכם? האם ידוע לכם מה הוא רוצה להשיג מכם ומה הוא רוצה להשיג בכם? האם אתם מכירים את גישתו כלפי ההתנהגות רבת-הפנים שלכם? האם ידוע לכם אם אתם בני אדם האהובים עליו? האם ידועים לכם מה המקורות שלו לשמחה, כעס, צער והנאה, המחשבות והרעיונות העומדים מאחוריהם, ומהי מהותו? בסופו של דבר, האם אתם יודעים איזה מן אל הוא האל שאתם מאמינים בו? האם אי פעם חשבתם על שאלות אלה או שאלות דומות להן, והאם הבנתם אותן? בחיפושכם אחר אמונה באלוהים, האם הבהרתם את כל אי ההבנות שהיו לכם לגבי אלוהים, מתוך הערכה וחוויה אמיתית של דברי האל? לאחר שקיבלתם את משמעתו ותוכחתו של אלוהים, האם הגעתם לכדי ציות ואכפתיות אמיתיים? בעיצומם של הייסורים והשיפוט של אלוהים, האם הכרתם את אופיו המרדני והשטני של האדם והאם זכיתם בקורטוב הבנה של קדושת אלוהים? מתוך הנחייתם והארתם של דברי האל, האם התחלתם לפתח השקפה חדשה על החיים? בעיצומו של ניסיון אלוהים, האם חשתם בחוסר סובלנותו כלפי עבירות האדם, והאם הבנתם מה הוא דורש מכם וכיצד הוא מושיע אתכם? אם אינכם יודעים מה פירוש הדבר לא להבין את אלוהים, וכיצד לתקן את חוסר ההבנה הזה, אפשר לומר כי מעולם לא כרתם ברית אמת עם אלוהים ומעולם לא הבנתם את אלוהים, או לכל הפחות מעולם לא רציתם להבין אותו. אם אינכם יודעים מהם המשמעת והתוכחה של אלוהים, ודאי שאינכם יודעים מהם ציות ואכפתיות, או לפחות מעולם לא נשמעתם לאלוהים ולא היה לכם אכפת ממנו באמת. אם מעולם לא חוויתם את ייסוריו ושיפוטו של אלוהים, ודאי שאינכם יודע מהי קדושתו, ועל כן לעולם לא תבינו לגמרי מהי מרדנותו של האדם. אם מעולם לא הייתה לכם השקפה נכונה על החיים, או מטרה נכונה בחיים, ואתם עדיין מבולבלים והססנים לגבי נתיב עתיד חייכם, אפילו עד כדי כך שאתם חוששים להתקדם, אזי בוודאות מעולם לא זכיתם באמת להארתו והכוונתו של אלוהים, ואפשר לומר שדברי האל מעולם לא קיימו או אוששו אתכם. אם אלוהים טרם ניסה אתכם, מן הסתם אינכם יודעים מהו חוסר סובלנותו של אלוהים כלפי עבירות האדם, ולא תבינו מה אלוהים דורש מכם בסופו של דבר, ואף פחות מכך, מהי עבודתו בניהול ובישועת האדם בסופו של דבר. אם בן אדם מעולם לא חווה את תפס דבר מדברי האל, אין זה משנה כמה שנים הוא מאמין באלוהים – אין ספק שהוא אינו פוסע בנתיב לישועה, שאמונתו באלוהים ריקה לבטח מתוכן, ידיעתו על אודות אלוהים אפסית אף היא ומן הסתם אין לו שמץ של מושג מהי יראת אלוהים.
התכונות השייכות לאלוהים ומה שאלוהים הינו, מהותו של אלוהים, טבעו של אלוהים – כל אלה נודעו בזכות דבריו לאנושות. כשהאדם יחווה את דברי האל, במהלך הוצאתם לפועל, הוא יבין את מטרת דברי האל ואת המקור הבלתי נדלה של דברי האל ואת הרקע להם, ויבין ויעריך את ההשפעה הרצויה של דברי האל. עבור האנושות, כל אלה הם דברים שאדם חייב לחוות, לתפוס, ולגשת אליהם כדי לגשת לאמת ולחיים, לתפוס את כוונותיו של אלוהים, לשנות את טבעו ולהיות מסוגל להישמע לריבונותו של אלוהים ולהסדריו. באותה עת שהאדם חווה, תופס, וניגש לדברים האלה, הוא צובר בהדרגה הבנה של אלוהים ובשלב זה הוא גם צובר דרגות שונות של ידע על אודותיו. הבנה וידע אלה לא נובעים מתוך משהו שהאדם מדמיין או מחבר בעצמו, אלא ממה שהוא מעריך, חווה, מרגיש ומאשש בתוך עצמו. רק לאחר ההערכה, החוויה, ההרגשה, והאישוש של הדברים האלה, הכרתו של האדם את אלוהים רוכשת תוכן; רק הידע שהוא מקבל בשלב זה הוא ממשי, אמיתי ומדויק, ותהליך זה – של השגה אמיתית של הבנה והכרה של אלוהים דרך הערכה, חוויה, הרגשה, ואישוש דבריו – אינו אלא קשר אמיתי בין האדם לאלוהים. בעיצומה של התקשרות כזו, האדם מבין את כוונות אלוהים ותופס אותן באמת, מבין ומכיר באמת את התכונות השייכות לאלוהים ומה שאלוהים הינו, מבין ומכיר באמת את מהות אלוהים, מבין ומכיר בהדרגה את טבעו של אלוהים, זוכה לוודאות באשר לריבונות אלוהים על הבריאה כולה ולהגדרה הנכונה של ריבונות זו ומשיג חזקה מהותית על זהותו ועמדתו של אלוהים ומכיר אותם. בעיצומה של התקשרות כזו, צעד אחר צעד, משנה האדם את דעותיו על אלוהים והוא כבר לא מדמיין אותו יש מאין, או נותן דרור לחשדותיו לגביו, או אינו מבין אותו, או מגנה אותו, או מעביר עליו ביקורת, או מטיל בו ספק. כתוצאה מכך, לאדם יהיו פחות ויכוחים עם אלוהים, יהיו לו פחות עימותים עם אלוהים, ויהיו פחות הזדמנויות שבהן הוא ימרוד באלוהים. לעומת זאת, האכפתיות של האדם וציותו לאלוהים ילכו ויתעצמו, ויראת האל שלו תהפוך לאמיתית יותר, כמו גם עמוקה יותר. בעיצומה של התקשרות כזו, האדם לא רק יזכה לקבל את האמת ואת טבילת החיים, אלא גם יזכה בה בעת להכיר את אלוהים באמת. בעיצומה של התקשרות כזו, האדם לא רק יעבור שינוי בטבעו ויזכה בישועה, אלא גם יצבור בה בעת רחישת כבוד וסגידה אמיתית של יציר שנברא לאלוהים. משזכה בהתקשרות כזו, אמונתו של האדם באלוהים לא תהיה רק עוד דף נייר ריק מתוכן, או הבטחה שאינה אלא מס שפתיים, או רדיפה והערצה עיוורות. רק בהתקשרות כזו, חיי האדם יתבגרו מיום ליום, ורק כעת ובהדרגה יתחולל שינוי בטבעו, ושלב אחר שלב, תשתנה אמונתו באלוהים מאמונה מעורפלת שאינה ודאית, לציות ואכפתיות אמיתיות ולרחישת כבוד אמיתית. בחיפושו אחר אלוהים, האדם גם יתקדם בהדרגה מעמדה סבילה לעמדה פעילה, מאדם שפועלים עליו לאדם הנוקט פעולה חיובית. רק בהתקשרות כזו, האדם יבין ויתפוס את אלוהים באמת, ויזכה להכיר את אלוהים באמת. מכיוון שהרוב המכריע של בני האדם מעולם לא זכה בקשר אמיתי עם אלוהים, הידע של בני אדם אלה על אלוהים אינו אלא תיאורטי, ברמה של מכתבים ודוקטרינות. כלומר בכל הנוגע להכרתם את אלוהים, הרוב המכריע של בני אדם, ואין זה משנה כמה שנים הם האמינו באלוהים, עודנו בנקודת הפתיחה – בני אדם אלה עדיין תקועים ביסוד מחוות ההערכה המסורתיות, עם קישוטים בצבעים אגדיים ואמונות טפלות פיאודליות. העובדה שהכרתו של האדם את אלוהים תקועה בנקודת ההתחלה פירושה שמבחינה מעשית היא אינה קיימת. מלבד הכרזתו של אדם על הכרה בעמדתו ובזהותו של אלוהים, אמונתו של האדם באלוהים נמצאת עדיין במצב של חוסר ודאות מעורפל. לאור האמור לעיל, עד כמה יכול האדם להחזיק ביראה אמיתית לאלוהים?
אין זה משנה כמה אמונתכם בקיומו של אלוהים חזקה – היא אינה יכולה לתפוס את מקומה של הכרתכם את אלוהים ולא את יראתכם כלפי אלוהים. אין זה משנה כמה אתם נהנים מברכותיו ומחסדיו – הדבר אינו יכול לתפוס את מקומה של הכרתכם באלוהים. אין זה משנה עד כמה אתם מוכנים ולהוטים להקדיש ולהקריב את כל כולכם למענו – הדבר אינו יכול לתפוס את מקומה של הכרתכם את אלוהים. אולי אתם בעצם מכירים כל כך טוב את דברי האל, עד שאתם יודעים אותם בעל פה ומסוגלים לדקלם אותם מהסוף להתחלה. אולם, דבר זה אינו יכול לתפוס את מקומה של הכרתכם את אלוהים. ככל שירצה האדם להיות חסיד אלוהים, אם מעולם לא היה לו קשר אמיתי עם אלוהים, או אם לא חווה מעולם חוויה אמיתית של דברי האל, הרי שהכרתו את אלוהים תהיה ריקנית, או שתהיה הזיה אינסופית ותו לא. כל כמה ש"התחככתם" עם אלוהים במקרה או פגשתם בו פנים אל פנים, הכרתכם את אלוהים תהיה עדיין אפסית ויראתכם את אלוהים תהיה לא יותר מאמרת כנף ריקה או אידאל.
אנשים רבים מחזיקים בדברי האל כדי לקרוא בהם מדי יום ביומו, אפילו עד כי הם משננים בקפדנות את כל הפסוקים הקלאסיים, כאילו היו הנכס היקר ביותר שלהם, ומעבר לכך, הם מטיפים בכל מקום את דברי האל, תוך תמיכה בזולת וסיוע לו באמצעות דבריו. הם חושבים שבכך הם נושאים עדות לאלוהים, נושאים עדות לדבריו, שבכך הם פוסעים בנתיב אלוהים. הם חושבים שבכך הם חיים על פי דברי האל, שבכך הם מכניסים את דברי האל אל תוך חייהם באמת ושבכך יזכו לשבח מאלוהים, ייוושעו ויהפכו למושלמים. אולם אף שהם מטיפים את דברי האל, בפועל הם לא נשמעים לדבריו, ואינם מנסים לעמוד בקנה אחד עם מה שדברי האל מגלים. במקום זאת, הם משתמשים בדברי האל כדי לזכות בדרכי מרמה בהערצתו ובאמונו של הזולת, לנהל בעצמם ולמעול ולגנוב את התפארת המגיעה לאלוהים. תוך ניצול ההזדמנות הנקרית בדרכם בעצם הפצת דברי האל, הם מקווים לשווא לזכות בעבודתו של אלוהים ובשבחיו. שנים חלפו, ולא רק שלא יכלו אנשים אלה לזכות בשבחי אלוהים כשהטיפו את דברי האל, ולא רק שלא יכלו לגלות את הנתיב הנכון שבו עליהם ללכת כשהם נושאים עדות לדברי האל, ולא רק שלא סייעו לעצמם או תמכו בעצמם בעודם מסייעים לזולת ותומכים בו באמצעות דברי האל, ולא רק שהם לא יכלו להכיר את אלוהים או לעורר בלבם יראה אמיתית לאלוהים בעודם עושים את כל הדברים האלה – נהפוך הוא, חוסר הבנתם את אלוהים רק גדל והולך, חוסר אמונם בו מחמיר והולך, האופן שבו הם מדמיינים אותו מקצין והולך. התיאוריות שלהם באשר לדברי האל מנחות אותם ותומכות בהם, ונדמה שהם מרגישים בבית, כאילו הם מפעילים את כישוריהם בקלות, כאילו מצאו את ייעוד חייהם ואת שליחותם, כאילו זכו בחיים חדשים ובישועה, כאילו בהעלאת דברי האל שוב ושוב על לשונם, זכו בגישה לאמת, תפסו את כוונותיו של אלוהים וגילו את הדרך להכיר אותו, כאילו שכשהם מטיפים את דברי האל, הם זוכים לעתים קרובות לפגוש את אלוהים פנים אל פנים. כמו כן, לעתים קרובות הם "מתרגשים" עד לכדי התקפי בכי, ולעתים קרובות הם הולכים אחרי ה"אל" שבדברי האל ונדמה שהם מנסים ללא הרף לזכות בדאגתו ואדיבותו ובה בעת לתפוס את ישועת אלוהים את האדם ואת ניהולו, להכיר את מהותו ולהבין את טבעו הצודק. בהסתמך על יסודות אלה, נדמה שהם מאמינים באמונה שלמה יותר בקיומו של אלוהים, מודעים יותר לרוממותו וחשים אף יותר לעומק את תפארתו ואת נשגבותו. בהיותם ספוגים בידע שטחי של דברי האל, נדמה שאמונתם גדלה, שנחישותם לעמידה בסבל התחזקה וכי הכרתם את אלוהים העמיקה. הם אינם יודעים שעד שיחוו באמת את דבר אלוהים, כל הידע שלהם על אלוהים ודעותיהם לגביו נובעים אך ורק מתקוות דמיונם ומניחושיהם. אמונתם לא תעמוד באף מבחן מאלוהים, רוחניותם ושיעור קומתם לכאורה, פשוט לא יעמדו בניסיון או בדיקה של אלוהים, נחרצותם אינה אלא טירה בחול, והכרתם לכאורה את אלוהים היא פרי דמיונם ותו לא. למעשה, אנשים אלה שהשקיעו לכאורה מאמץ רב בדברי האל, מעולם לא הבינו מהי אמונה אמיתית, מהו ציות אמיתי, מהי אכפתיות אמיתית, או מהי ההכרה האמיתית של אלוהים. הם לוקחים תאוריה, דמיון, ידע, מתנה, מסורת, אמונות טפלות, ואף את ערכי המוסר של האנושות, והופכים אותם ל"השקעות הון" ו"כלי נשק צבאיים" לשם האמונה באלוהים והחיפוש אחריו, ואף הופכים אותם ליסודות אמונתם באלוהים וחיפושם אחריו. במקביל, הם גם לוקחים את ההון ואת כלי הנשק הללו והופכים אותם לקמע קסם להכרת אלוהים, ועמידה והתמודדות עם ניסיונו, בדיקתו, ייסוריו ושיפוטו של אלוהים. בסופו של דבר, יציר כפיהם איננו אלא מסקנות על אלוהים הספוגות בקונוטציה דתית ובאמונות טפלות פיאודליות, וכל זה אינו אלא תפיסה רומנטית, גרוטסקית וחידתית, ודרכם להכיר ולהגדיר את אלוהים יצוקה באותה תבנית של אותם האנשים המאמינים רק בשמיים ממעל, או באיש הזקן שבשמיים, בעוד שממשיותו של אלוהים, מהותו, טבעו, התכונות השייכות לו, הווייתו וכו' — כל הדברים הקשורים באלוהים האמיתי בעצמו —הם דברים שלא הצליחו לתפוס – דברים לא רלוונטיים ואף מנוגדים לחלוטין לתפיסתם. כך, על אף שהם חיים על פי ההדרכה והתמיכה של דברי האל, הם בכל זאת אינם מסוגלים באמת לפסוע בנתיב של יראת אלוהים והסתלקות מרע. הסיבה האמיתית לכך היא שהם מעולם לא התוודעו לאלוהים, ומעולם לא היו להם קשר או התקשרות אמיתית איתו, ועל כן לא התאפשר להם להגיע לכדי הבנה הדדית עם אלוהים, או לעורר בקרבם אמונה אמיתית בו בחיפוש אחריו או בעבודת אלוהים. צורכם להתייחס כך לדברי האל ולאלוהים – השקפה וגישה אלה הן שחרצו את גורלם להעלות חרס במאמציהם, לנצח לא להיות מסוגלים לצעוד בנתיב יראת אלוהים וההסתלקות מרע. המטרה שאליה הם מכוונים והכיוון בו הם צועדים מסמלים את היותם אויבי אלוהים לנצח נצחים, ומסמלים כי לנצח נצחים לא יוכלו לזכות בישועה.
אם אדם הוא חסיד של אלוהים במשך שנים רבות ודברי האל תומכים בו במשך שנים רבות, אך הגדרתו את אלוהים תהיה זהה במהותה לזו של אדם המשתטח בפני אלילים, הרי שפירוש הדבר שאדם זה לא זכה במציאות של דברי האל. זאת משום שהאדם פשוט לא נוכח במציאות של דברי האל, ולכן למציאות, לאמת, לכוונות, ולדרישות מהאנושות, הטבועות כולן בדברי האל, לא היה כל קשר אליו. כלומר, לא משנה עד כמה יתאמץ אדם כזה להבין את המשמעות השטחית של דברי האל, מאמץ זה חסר תועלת: הוא תר אחר מילים בלבד ועל כן כל שיקבל יהיה מן הסתם מילים בלבד. גם אם הדברים שנושא אלוהים הם פשוטים או סתומים כלפי חוץ, הם כולם אמיתות חיוניות לאדם כשהוא נוכח בחיים, הם מעיין מים חיים המאפשר לו לשרוד בגוף ובנפש. הם מספקים את כל מה שהאדם צריך כדי להישאר בחיים, הם הדוֹגמה והאמונה המשמשות אותו בחיי היום-יום, הנתיב, המטרה והכיוון שעליו לצלוח כי לזכות בישועה, כל אמת שאמורה להיות בידיו כיציר נברא בפני אלוהים, כל אמת בנוגע להישמעות לאלוהים ועבודת אלוהים. הם הערובה המבטיחה את הישרדותו של האדם, הם לחם חוקו של אדם והם גם התמיכה החסונה המאפשרת לאדם להיות חזק ולעמוד על רגליו. הם עשירים במציאות האמת של האנושות הרגילה, כפי שהאנושות שנבראה מביאה אותה לידי ביטוי, הם עשירים באמת שבאמצעותה האנושות נחלצת מהשחיתות וחומקת ממלכודות השטן, הם עשירים בהוראה, תוכחה ועידוד בלתי נלאים, ובנחמה שהבורא מעניק לאנושות שנבראה. הם המשואה המנחה את בני האדם והופכת אותם לנאורים כך שיבינו את כל הדברים החיוביים, הם הערובה שמבטיחה כי בני האדם ייווכחו ויזכו בכל מה שצודק וטוב, הם המדד שעל פיו כל בני האדם, האירועים והעצמים נמדדים והם גם סמן הניווט אשר מוביל את בני האדם לישועה ולנתיב האור. רק כשהוא חווה באמת את דברי האל, זוכה האדם באמת ובחיים. רק כך הוא מבין מהי האנושות הרגילה, מה הם חיים בעלי משמעות, מה הוא יציר בריאה אמיתי, מהי הישמעות אמיתית לאלוהים. רק כך הוא מבין את האכפתיות הנחוצה כלפי אלוהים, את אופן מילוי חובותיו של יציר נברא ואת אופן אימוץ דמותו של אדם אמיתי. רק כך הוא מבין מה פשר האמונה הממשית ועבודת אלוהים הממשית. רק בכך הוא מבין מיהו המושל בשמיים ובארץ ובכל צבאם. רק כך הוא מבין את הכלים שבאמצעותם אדון הבריאה כולה מושל, מוביל ומקיים את בריאתו. רק כך הוא מבין ותופס את הכלים שבאמצעותם אדון הבריאה כולה קיים, מתגלה, ופועל... במנותק מהחוויה האמיתית של דברי האל, אין לאדם כל ידע אמיתי או תובנות כלשהן באשר לדברי האל והאמת. אדם שכזה הוא ממש גווייה מהלכת, קליפה ריקה, וכל הידע המתייחס לבורא אינו נוגע לו כלל ועיקר. בעיני אלוהים, אדם שכזה מעולם לא האמין בו ומעולם לא היה חסיד שלו, ולכן אלוהים אינו מכיר בו לא כמאמין ולא כחסיד, ועוד פחות מכך כיציר בריאה אמיתי.
יציר בריאה אמיתי צריך לדעת מי הוא הבורא, לשם מה נועדה בריאת האדם, כיצד למלא את חובותיו של יציר נברא וכיצד לעבוד את אדון הבריאה כולה. עליו להבין את כוונות הבורא, משאלותיו ודרישותיו, לתפוס ולדעת אותן, ולמלא אחריהן, ועליו לפעול בהתאם לדרכי אלוהים – יראת אלוהים והסתלקות מרע.
מהי יראת אלוהים? וכיצד להסתלק מרע?
הכוונה ב"יראת אלוהים" אינה פחד ואימה חסרי שם, ואף לא התחמקות, התרחקות או הערצה או אמונה טפלה. הכוונה היא הערכה, כיבוד, אמון, הבנה, אכפתיות, צייתנות, קידוש, אהבה, וכן עבודת אלוהים ללא תנאים וללא תלונות, גמול וכניעה. ללא הכרה אמיתית של אלוהים, לאנושות לא יהיו כל הערכה אמיתית, אמון אמיתי, הבנה אמיתית, אכפתיות או צייתנות אמיתיות, אלא רק אימה ומועקה, רק ספק, אי הבנה, התחמקות והימנעות. ללא הכרה אמיתית של אלוהים, לאנושות לא יהיו קידוש וגמול אמיתיים. ללא הכרה אמיתית של אלוהים, לאנושות לא יהיו עבודת אלוהים וכניעה אמיתיים, אלא רק הערצה עיוורת ואמונות טפלות. ללא הכרה אמיתית של אלוהים, האנושות לא תוכל לפעול על פי דרכי אלוהים, או לירוא את אלוהים, או להסתלק מרע. בניגוד גמור לכך, כל פעילות והתנהגות של האדם יהיו מלאות במרדנות ובהתרסה, בלשון הרע והאשמה ובביקורת משמיצה נגד אלוהים, ובהתנהגות רעה המנוגדת לחלוטין לאמת ולמשמעות האמיתית של דברי האל.
משיהיה בה אמון אמיתי באלוהים, האנושות תדע באמת כיצד ללכת בעקבות אלוהים ולהיות תלויה בו. רק משיהיה בה אמון אמיתי באלוהים ותלות בו, תוכל האנושות להבין ולתפוס באמת. עם התפיסה האמיתית של אלוהים תבוא גם האכפתיות האמיתית כלפיו. רק עם האכפתיות האמיתית כלפי אלוהים, תוכל האנושות להישמע באמת. רק עם הצייתנות האמיתית לאלוהים, תוכל האנושות לקדש אותו באמת. רק עם הקידוש האמיתי של אלוהים, תוכל האנושות לזכות בגמול ללא תנאים וללא תלונות. רק עם אמון ותלות אמיתיים, הבנה ואכפתיות אמיתיות, צייתנות אמיתית, קידוש וגמול אמיתיים, תוכל האנושות להכיר באמת את טבעו ומהותו של אלוהים, ואת זהותו של הבורא. רק משתכיר האנושות את הבורא באמת, תוכל לעורר בקרבה עבודת אלוהים וכניעה אמיתיות. רק משתעבוד את הבורא ותיכנע לו באמת, תוכל האנושות באמת לוותר על דרכיה הרעות, כלומר להסתלק מרע.
דבר זה מהווה את כלל התהליך של "יראת אלוהים וההסתלקות מרע", וזהו גם כל תוכנה של יראת האל וההסתלקות מרע, וכן הנתיב המוביל אל יראת אלוהים וההסתלקות מרע.
"יראת אלוהים וההסתלקות מרע" והכרה של אלוהים מחוברים ביניהם בעבותות חזקים באופן שאינו ניתן להפרדה והקשר ביניהם מובן מאליו. אם האדם מעוניין להגיע להסתלקות מרע, עליו ראשית לירוא את אלוהים. אם האדם מעוניין ביראה ממשית של אלוהים, עליו ראשית להכיר את אלוהים באמת. אם האדם מעוניין להכיר את אלוהים באמת, עליו ראשית לחוות את דברי האל ולהיווכח במציאות של דברי האל, לחוות את תוכחת אלוהים ואת משמעתו, את ייסוריו ושיפוטו. אם האדם מעוניין לחוות את דברי האל, עליו ראשית להתייצב פנים אל פנים מול דברי האל, לעמוד פנים אל פנים מול אלוהים, ולבקש מאלוהים שיזמן לו הזדמנויות לחוות את דבריו, בדמות סביבות שונות הכוללות אנשים, אירועים ועצמים. אם האדם מעוניין לעמוד פנים אל פנים מול אלוהים ומול דברי האל, עליו ראשית להיות בעל לב פשוט וישר, נכונות לקבל את האמת, רצון לשאת בסבל, נחישות ואומץ לסור מרע, והשאיפה להפוך ליציר בריאה אמיתי... כך, צעד אחד צעד, תתקרבו יותר מאי פעם לאלוהים, לבכם יהפוך אפילו לטהור משהיה, וחייכם וערכם וכן הכרתכם את אלוהים יהפכו למשמעותיים יותר, וזוהרם יתחזק. עד שיום אחד, תרגישו שהבורא כבר אינו חידה, שהבורא מעולם לא נסתר מעיניכם, שהבורא מעולם לא הסתיר את פניו מכם, שהבורא כלל אינו רחוק מכם, שהבורא כבר אינו הדבר שאתם משתוקקים אליו כל הזמן במחשבותיכם אך אינכם יכולים להגיע אליו באמצעות רגשותיכם, שהוא באמת ובתמים ניצב על משמרתו מימינכם ומשמאלכם, תומך בחייכם שולט בגורלכם. הוא אינו באופק הרחוק, והוא לא הסתיר עצמו גבוה בעננים. הוא ממש לצדכם, חולש על כל כולכם, הוא כל מה שיש לכם והוא הדבר היחיד שיש לכם. אלוהים שכזה מאפשר לכם לאהוב אותו מכל הלב, לדבוק בו, להיצמד אליו, להעריץ אותו, לפחד לאבד אותו ולא לרצות לעולם להתכחש לו, לא להישמע לו, או להתחמק או להתרחק ממנו. כל רצונכם הוא רק להיות אכפתיים אליו, להישמע לו, לגמול לו על כל מה שהוא נותן לכם ולהיכנע לריבונותו. כבר אינכם מסרבים להנחיה, תמיכה, השגחה ושמירה מצדו, כבר אינכם מסרבים לתכתיביו וצוויו. כל רצונכם הוא להיות חסידיו, לצעוד לצדו, משמאלו או מימינו, כל רצונכם הוא לקבל אותו כחייכם היחידים, לקבל אותו כאדונכם האחד והיחיד, כאלוהיכם האחד והיחיד.
18 באוגוסט, 2014
